כללי
לאחר 53 שנים שונתה הילכת “גויסקי” המפורסמת משנת 1962.
הילכת גויסקי נקבעה בפס”ד של ביהמ”ש העליון , 333/61 גויסקי נ’ חיים יוסף מאיר.
מהי הילכת גויסקי ?
לדוגמה:
קניתם טלוויזיה ושילמת בשיק שבו לא מופיעות המילים למוטב בלבד. מקבל השיק המוכר, העביר/סיחר את השיק לצד ג’. המוכר לא סיפק לכם את הטלוויזיה. למרות זאת אתם חייבים לשלם את תמורת השיק לצד ג’ שמחזיק בידו את השיק.
האפשרות של הקונה היא לתבוע את מוכר הטלוויזיה, אולם צד ג’ הוא לא חלק מהתביעה והקונה נמצא במצב עגום ללא הכסף וללא הטלוויזיה.
הסיטואציה של סיחור שיקים לצד ג’ מקובלת מאוד בבנקים, שמקבלים שיקים ונותנים כנגדם אשראי. גם עם הגורם שנתן את השיק לא קיבל את השרות/המוצר בגין השיק , אותו גורם היה חייב לשלם לבנק את צמורת השיק.
דוגמה מהשטח שנדונה כעת בביהמ”ש:
מגדל פלפלים מבקעת הירדן, שילם מאות אלפי ₪ שיקים דחויים, לחברה שמובילה בעבורו את הפלפלים ברחבי הארץ ולנמלים השונים. חברת ההובלות הסבה את השיקים לטובת הבנק וקיבלה אשראי כנגד השיקים הדחויים. החברה פשטה את הרגל ולא סיפקה את שרותי ההובלה למגדל הפלפלים ששילם שנה מראש.
לפי הילכת גויסקי, הבנק (אם הוא אחז בשיקים לפני הפרת החוזה בין המגדל לחב’ ההובלות), היה רשאי לגבות את השיקים ממגדל הפלפלים, גם עם נפל פגם בשיק, למרות שהמגדל לא קיבל את התמורה (ההובלה), בגין השיקים שנתן לחברת ההובלות.
השינוי בהלכת גויסקי.
בפס”ד של ביהמ”ש העליון רע”א 8301/13, טריידינג קורפ נ’ בנק לאומי בע”מ. בדעת השופטים הנדל ושוהם כנגד דעת המיעוט של השוט סולברג, ביטלו את הילכת גויסקי. כך שצד ג’ האוחז בשיק שנפל בו פגם, יוכל לקבל את תמורתו (מנותן השיק), רק עם התמורה בגין השיק ניתנה לנותן השיק.
במקרה הנ”ל- חברת היהלומים טרידינג קורפ, לא קיבלה את היהלומים מחב’ יהלומי צבי, לה היא נתנה את השיקים. לכן הבנק למרות שהשיקים הוסבו כלפיו כדין ע”י חב’ יהלומי צבי, לא יוכל לקבל את תמורת השיקים מחב’ טריידינג קורפ.
הכותב: עו”ד ניכטברגר דורון בעל תואר ראשון (B.A )בכלכלה מהאוניברסיטה העברית