חובת הגילוי לערב נשענת על מקורות חקיקה רבים, מקורות אלה נחלקים למעשה לשתי חובות עיקריות:
האחת -הינה איסור הטעיה, כדוגמת סעיף 15 לחוק החוזים ו-סעיפים 5, 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)
השנייה– הינה חובת הגילוי כדוגמת סעיף 22 לחוק הערבות.
סעיפים 3 ו-5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ”א-1981 מטילים על הבנק חובת גילוי מוגברת וללא תנאי של פרטים מהותיים כלפי הערב באשר לחובות החייב – הלקוח.
חובת הגילוי אשר קבועה כיום בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ובכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשמ”ו-1986 מבוססת במהותה על חובת תום-הלב בניהול משא ומתן לקראת חתימת חוזה הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים חלק כללי
לא אחת דנו בתי-המשפט בשאלה מהו היקף חובת הגילוי החלה על הבנק כלפי הערבים ונדמה כי תמימות דעים הובעה- באשר לחובה זו המתייחסת לכל מידע רלוונטי המצוי בידי הבנק, בעת המשא ומתן- ואשר גילויו עלול להשפיע במידה כזו או אחרת על התקשרות הערבים בחוזה עם הבנק.
חובת הגילוי איננה יכולה להצטמצם לשאלות שאותן מעוררים הערבים בלבד- ומחובתו של הבנק לפרוס תמונה מלאה ונכונה של מצב הלקוח. חובת תום-הלב כוללת את החובה לגלות ולהבהיר עובדות מטריאליות לפני כריתת החוזה- אם הדבר היה מתחייב לאור מהותה של העסקה או לאור נסיבותיו של המקרה.
*ראה: ת”א 587/98 בנק דיסקונט לישראל נ’ חובב פ”מ תש”ס(3)642, ע”א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע”מ נ’ ציגלר (3) עמ’ 388
חובות אלו משלימות זו את זו, תואמות זו את זו, ומעניקות לערב הגנה מצטברת . כשמדובר בחובת גילוי של פרטים ספציפיים, אין צורך להוכיח הסתמכות מצד הערב. גם אם לא הוטעה הערב בפועל, לא טעה ולא נגרם לו כל נזק, די באי מילוי החובות הנ”ל- כדי להקנות לערב ההגנה הנדרשת. סעיפי ההטעיה קובעים חובה מהותית-ערכית ואילו סעיפי הגילוי קובעים חובה פורמלית. חובה מהותית-ערכית מחייבת את בית המשפט להפעיל שיקול דעתו, ולקבוע על סמך בחינת הנסיבות אם אכן הופרה חובת הגילוי. בית המשפט נוכח לאור הראיות בתביעה זו כי אכן חובת הגילוי הופרה. ועל כן מוטל על בית המשפט להעריך את הנזק שנגרם בשל כך. אולם בית המשפט צריך לבחון את החובה הפורמלית של הבנק לגילוי. מאחר וחובת הגילוי מנוסחת באמצעות פרמטרים טכניים, יוותר בידי בית המשפט לבחון קיומם או אי קיומם של אותם פרמטרים טכניים כגון : האם הבנק שלח לערב מסמך גילוי כמתחייב לפי סעיף 22 לחוק הערבות לדוגמא. חובה פורמלית של הבנק יוצרת ודאות משפטית. בנק הפועלים לא הוציא גילוי בכתב לתובעת ובכך הוא הפר את חובת הגילוי באופן פורמלי. טענת התובעת להטעיה מצד הבנק מתבססת לא רק על הטעיה אקטיבית, אלא על הטעיה בדרך מחדל, בגין אי מסירת מידע הנחוץ לערב לצורך קבלת החלטתו אם להתקשר בעסקת הערבות. הטעיה על ידי מחדל נוצרת כאשר קיימת חובת גילוי. חובת הגילוי בהיותה דין פורמלי היוצר ודאות משפטית, צריכה לחול באופן שווה ובמידה שווה על כל הערבים.
סעיף 27 לחוק הערבות מחייב את הבנק למצות את כל ההליכים נגד החייב העיקרי בטרם ידרוש את החוב מהערב. וכשמדובר באיסור הטעיה וחובת הגילוי, חובות הנוגעות עוד בשלב הראשוני שבו הערב בכלל חוכך בדעתו אם למשכן את הנכס להבטחת חיוביו של אחר, ודאי שהערב זכאי למלוא ההסברים והמידע עוד בטרם יאשר ערבותו לצד ג’.
תקופת הגילוי
סעיף 6 להוראת ניהול בנקאי תקין המחייב את הבנק לתת לערב הודעות תקופתיות שבהן יזכיר את קיום הערבות ואת סכום יתרת החוב בעת מתן ההודעה. מלבד הוראות מפורשות אלו כאמור בסעיף 6 להוראת ניהול בנקאי ניתן להזכיר כי בנק הפועלים חייב בגילוי גם לאחר החתימה על כתב הערבות על פי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), חובת הזהירות וחובת האמון. בנק הפועלים נכשל להוכיח כי אכן הוא המציא לתובעת הודעות תקופתיות לערב.
היקף חובת הגילוי
על בנק הפועלים חלה החובה לנקוט אמצעים אקטיביים שיבטיחו את הבנת הערב לגבי ערבותו, ובכך למנוע הטעיה. אף שבמקרה רגיל ניתן ללמוד ממסמך בנקאי את טיבו ומהותו, מוטלת על הבנקים החובה שלא להטעות את הערב ולו במחדל, לגבי תוכן החוזה ומהות הערבות. אכן חלק מהפרטים שיש לגלות לערב מופיעים בכתב הערבות עצמו, אולם לגבי פרטים אלו מתבקשת הרחבת חובת הגילוי מעבר למסירת מסמך הערבות, קיימת חובת הבהרה ויידוע של מהות הערבות, מצב הלקוח. היוזמה לכך מוטלת על כתפי בנק הפועלים, בבחינת “את פתח לו”. על הבנק לוודא שהערב מבין את ההסברים ויודע על מה חתם. גם אם המידע מצוי בידיעת הערב, על הבנק לדאוג להפנמת המידע.
המשמעות של הטלת החובה על הבנק להבהיר הוראות מסוימות היא העברת הסיכון אל הבנק.
הגילוי חייב להיות מלא על מנת לנטרל השפעה בלתי הוגנת על הערב, בין אם ע”י החייב ובין אם על ידי הבנק עצמו. מוטלת החובה על הבנק לבחון האם הושגה הסכמת הערב כראוי ועל בסיס מידע מלא. חובת הגילוי אינה כוללת רק מסירת פרטים עובדתיים שזהו הדבר הבסיסי ביותר, אלא גם במתן הסברים משפטיים.
.
הכותב עו”ד ניכטברגר דורון בעל תואר ראשון (B.A )בכלכלה מהאוניברסיטה העברית. עו”ד ניכטברגר מתמחה בתביעות נגד הבנקים ומשכנתאות, ובנושא הקמת קרנות גידור.