כללי
החלטה חשובה של בית המשפט המחוזי- ע”י כב’ השופט עודד מאור בתיק 24802-03-16.
הסוגיה שעמדה לדיון היא – עדיפות נושים בפשיטת רגל של יחיד, כאשר אחד הנושים (בנק הפועלים), פעל בחוסר תום לב.
רקע עובדתי
- חייב בן 24 פנה להליכי פשיטת רגל בגין חובות של כ- 600,00 ₪. החובות היו לנושים שונים ביניהם: בנקים, חב’ כרטיסי אשראי וספקים.
- הנאמן הגיש דוח בו צוין כי החייב הצעיר חסר השכלה או מקצוע, מרקע אישי ורפואי לא פשוט- וכי קשה להבין כיצד יצר חובות כה גדולים. הנאמן ביקש לבחון את תום הלב של הנושים במיוחד של בנק הפועלים שהיה הנושה הגדול ביותר.
- הצעיר העיד שקיבל הלוואות מבנק הפועלים דרך האינטרנט. סה”כ חובות לבנק הפועלים כ- 230,000 ₪.
- הלוואה שקיבל הצעיר מבנק הפועלים בסך 150,000 ₪ (שניתנה באינטרנט)-הייתה לצורך פתיחת בית קפה. כבר בשלב זה כב’ השופט העלה תהייה כיצד ניתנה הלוואה לצעיר ללא הצגת תכנית עסקית- ובקרה שהצעיר עומד בהתחייבויות שלו.
- בית המשפט עמד על כך, שנושה מקצועי (הבנק), צריך להתאים את עצמו לעידן החדש של מתן הלוואות באינטרנט והאחריות הינה של הבנק,שיש לו לכך את כל הכלים המקצועיים- כדי לבדוק את התאמת האשראי ללקוח ואת הסיכון במתן אשראי לכל לקוח ולקוח ספציפית. בית המשפט ציין מפורשות כי הבנק היה יכול לפחות לבדוק- את ההתחייבויות האחרות שיש ללקוח ואת יכולת ההחזר שלו.
הנימוקים המשפטיים
- ביהמ”ש ציין את מעמדו המרכזי של עיקרון תום הלב, במשפט הישראלי.
- הנושים עומדים במדרג שווה בכל הנודע לתביעות ולחלוקת נכסי החייב, אך אין הנושים שווים בכוחם. הנושה המקצועי (בנקים חב’ אשראי וכו) כוחם ומקצועיותם והכלים שבידם, עולים בהרבה ביחס לנושה הרגיל (למשל ספקים ונותני שירותים).
- המסקנה של בית המשפט- כי יש לבחון לא רק את תום הלב של הנושה, אלה את תום הלב של הנושה המקצועי ביחס לנושים “הרגילים”.
- בית המשפט התייחס לחובת האמון כערך יסודי של המשפט בישראל. (מתוך סיפרו של הנשיא לשעבר אהרון ברק- “שיקול דעת שיפוטי“). ומכאן לחובת האמון של הבנק כנותן האשראי- כלפי הנושים האחרים. שכן באם הבנק לא בדק בצורה מקצועית את מתן האשראי, הוא מסכן בכך את הנושים האחרים. יתכן שבכך הבנק מגדיל את הסיכון של החייב לקרוס כלכלית.
מהכלל אל הפרט
- בנק הפועלים נתן את ההלוואה האחרונה לחייב הצעיר –כמחזור לחובות קודמים, שכן החייב לא עמד בהחזרים להלוואות
קדמות. הבנק שיפר את מצבו כאשר להלוואה זאת הוא צרף את האם של החייב, כערבה. זאת כאשר לבנק היה ברור שהצעיר לא יוכל לעמוד בכל ההחזרים להם התחייב. - בית המשפט קבע: ” אם האשראי האחרון ניתן לחייב ע”י הנושה המקצועי (בנק הפועלים –ד.נ), תוך התעלמות מיתר האשראי הידוע של החייב-והקריסה הכלכלית ארעה לאחר מתן האשראי , תוך הצבעה על הקשר בין מתן ההלוואה לקריסה הכלכלית-הדבר יצדיק תיקון עיוות כלפי הנושים האחרים”.
“כאשר הנושה המקצועי פעל בחוסר תום לב ביחס לנושים אחרים, מוצדק לסטות מעקרון השוויון תוך הדחיית החוב שנתן הנושה המקצועי”.
כלומר העברת החוב של בנק הפועלים לסוף התור-זאת רק לאחר פירעון כל החובות האחרים.
הכותב עו”ד ניכטברגר דורון בעל תואר ראשון (B.A )בכלכלה מהאוניברסיטה העברית ומתמחה בתביעות נגד הבנקים.