גנן מחולון התפתה להצעה מבטיחה מהבינלאומי וגילה: ההשקעה כוסחה
נציגה של הבנק הבינלאומי הציעה לכפיר השקעה אטרקטיבית ונטולת סיכון. לאחר שנה הניבה אותה השקעה סולידית הפסד של 100% מהכסף. הבנק, מצדו, הסכים להלוות לגנן 60 אלף שקל – והחזיר לו את הכסף רק לאחר שהגנן שפנה לעו”ד ניכטברגר דורון.
הדר חורש | מעריב 17/6/2009
כפיר הוא גנן פשוט, נשוי ואב ל-4 ילדים, שחי חיים רגילים למדי בחולון. יש לו הכנסה ממוצעת מעבודתו הקשה, כמה חסכונות ובית. חשבון העו”ש שלו מראה ברוב ימות השנה יתרת מינוס של 20-30 אלף שקל. לכן שיחת טלפון מהסניף אינה נחשבת בביתו לאירוע מרנין במיוחד.
ערב אחד, בחודש יולי 2007, קיבל כפיר שיחת טלפון בלתי שגרתית: “אתה לקוח אמין ומועדף שלנו”, הפתיעה אותו אחת מעובדות סניף הבנק הבינלאומי בחולון, שם מתנהל חשבון העו”ש הכאוב של כפיר, שהפך לפתע לבר מזל של ממש. רק ללקוח כמוהו הציע הבנק מסלול השקעה אטרקטיבי במיוחד.
“זהו אפיק השקעה בטוח, וחבל שלא תעשה קצת כסף מהצד כמו כולם”, ציטט לימים כפיר את הפקידה החיובית. לדבריו, היא הבטיחה לו שאין בהשקעה כל סיכון, ושידלה אותו להיכנס לסניף ולחתום על המסמכים. כשהודיע לה שהוא עסוק, נאותה הפקידה לשגר את המסמכים הדרושים לביתו.
המסמכים היו מוצר פיננסי חדש ומעניין, שנבנה על ידי מהנדסי הפיננסים של הבין לאומי: אופציה על מדד המחירים לצרכן, המיועדת לבטח משקיעים זהירים מפני עלייה במדד. זהו מכשיר פיננסי המתאים למי שיש להם נכסים או התחייבויות צמודים למדד המחירים, וחוששים מפני תנודות חריפות במדד.
מכשיר כזה עשוי להתאים, במקרים מסוימים, לבעלי משכנתאות גדולות, הצופים עלייה חריפה במדד, ומבקשים לפצות את עצמם, ולו באורח חלקי על הגידול הפתאומי בחוב ובתשלומים. בשנים האחרונות, שבהן מדד המחירים מתנהל באופן רגוע וצפוי למדי, קשה להניח שהבנקים מוצאים בקלות לקוחות למכשיר הפיננסי המתוחכם.
לכן, קשה להתפלא על כך שהחיפוש הקדחתני אחר לקוחות לאופציית המדד הביא את משווקי הבנק לגנן התמים, שאינו יודע מהי אופציה. פרט חשוב נוסף שלא ידע הגנן – והוא שבאין נכס לבטח אותו, הופכת ההשקעה באופציות על מדד, ככל השקעה באופציות, להשקעה בעייתית וספקולטיבית במיוחד.
הימור על המדד
מי שרוכשים אופציות כאלה רק על מנת להמר על עלייה או על ירידה של המדד, נוטלים על עצמם סיכון גבוה לאובדן מהיר של כל סכום ההשקעה. כפיר לא ידע כל זאת.
הוא חתם על אופציה שנועדה לבטח סכום עתק של 2 מיליון שקל, והימר על עליית המדד: לפי האופציה שרכש, אם בתוך שנה יעלה המדד ביותר מ-1.8%, כפיר היה זוכה ללא מאמץ ברווח של עשרות אלפי שקלים, ואולי גם במאות אלפי שקלים. הצד השני של המטבע היה פשוט יותר: אם לא יעלה המדד ביותר מ-1.8% כפיר יפסיד את כל השקעתו, יותר מ-50 אלף שקל.
כפיר לא יכול היה לסרב להצעה שקיבל, והוא אף השקיע סכום שלא היה כלל בחשבון הבנק שלו. הבנק, ברוב חסדו, הסכים להלוות אותו עד מועד פקיעת האופציה. יתר על כן: כמקדמה על הרווח השמן הצפוי לו, נתן לו הבנק 7,000 שקל . כפיר התקשה להאמין למזלו הטוב, אבל ככה זה כשהבנק אוהב אותך באמת.
לאחר הפקיעה היה כפיר בטוח שהוא יגרוף רווח מספיק כדי להחזיר את הסכום שהלווה לו הבנק, ועוד יישאר בידו רווח. הבנק, שמעולם לא אכזב אותו, החל לשגר לו מדי חודש הודעות, שמהן עלה שערך האופציה שרכש הולך ויורד.
כשפנה לבנק לברר מה עלה בגורל ההשקעה הבטוחה שלו, כפיר טען כי קיבל הסברים מרגיעים, שלפיהם האופציה עוד עשויה לעלות. אבל בתום שנה פקעה האופציה, והמדד התברר כנמוך מהשיעור המזכה אותו ברווח. בתום ההרפתקה מצא בחשבונו חור ענק של 58,566 שקל .
כשפרץ לסניף בסערה ותינה צרותיו בפני מנהלת הבנקאות האישית, הבחין כפיר בדמעות גם בעיניה. “בעקבות המקרה שקרה הפקנו לקחים”, היא הבטיחה לו, “ואיננו מחתימים עוד אנשים כמוך על אופציות”. הבנק הבינלאומי הבין ללבו של הלקוח, והציע לו הצעה נדיבה: כפיר יהפוך ממשקיע סולידי לבעל חוב (בעל הלוואה), ובמקום לקבל תשואה נאה על השקעתו הוא ייאלץ לשלם לבנק ריבית.
הליך לא חוקי
כשהבין כפיר שהסתבך, הוא החליט לפנות לעו”ד דורון ניכטברגר מתל אביב. עו”ד ניכטברגר, לשעבר מנהל בכיר בבנק הפועלים, הבין שמדובר במהלך בלתי תקין ואולי אפילו בלתי חוקי, ושיגר מכתב מפורט להנהלת הבנק.
ניכטברגר האשים את הבנק בחריגה מכל הכללים והחוקים שלהם הוא מחויב לציית, ודרש החזר מלא של חובות לקוחו. הבינלאומי הבין שהמשחק הסתיים והחזיר ללקוח את כל כספו.
“מדובר במקרה יוצא מן הכלל, שבו שווק מוצר שבדיעבד התברר שאינו מתאים לאופי הפעילות הפיננסית של הלקוח”, מסרה דוברת הבנק בתגובה לפניית מעריב עסקים.
“משפנה הלקוח נבדק העניין, ובשל אי התאמת המוצר לפרופיל הספציפי של הלקוח הוחלטלשפות את הלקוח על מלוא ההפסד שנגרם לו. נדגיש כי ההחלטה לשפות את הלקוח היא החלטה של הבנק, שנבעה מחוסר ההתאמה של המוצר לאופיו של הלקוח ולא מכל סיבה אחרת. נדגיש עוד כי המוצר המדובר יועד ושווק ללקוחות שפרופיל הסיכון שלהם ואופי הפעילות שלהם תאם את סוג המוצר”.
הדר חורש-מעריב
לכתבה המלאה