אשראי בנקאי – זכויות הלקוח
שיקול הדעת הנתון בידי הבנק בנושא האשראי הבנקאי, מאפשר לו שליטה משמעותית על מצבם הפיננסי של הלקוחות. חשוב לדעת שבנק אמנם רשאי לשנות הסכם לגבי אשראי, לצמצמו או להפסיקו, על פי שיקולים עסקיים, אך זכות זו הינה מוגבלת, וישנו סייג הקובע כי הזכות כפופה לחובת תום הלב אשר מוטלת על הבנק. דהיינו – על הבנק להציג סיבה סבירה לשם ביצוע שינוי כזה, להתריע מראש, ולאפשר ללקוח לתקן את הגורם לשינוי, או לפחות להתארגן לסיטואציה הכלכלית שנוצרה. הבנק לא יכול לפעול חד צדדית בצורה שרירותית.
פסקי דין בנושא האשראי הבנקאי
1. הלכת בית-משפט העליון בעניין זה נקבעה בפסק דין, אלתית בע”מ נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ.
וכך נפסק:
“… התנאי הנדון הינו תנאי סביר ביחסים בין בנק ללקוחו, על פיו שומר לעצמו הבנק את הזכות להחליט, אם ומתי ליתן הלוואה נוספת ללקוחו. ללקוח אין כל חזקה על כספי הבנק, ואין לו כל זכות קנויה לקבל הלוואות עד סכום מסויים. לפיכך, כשהוא מתקשר עם הבנק, וזה ניאות להלוות לו כספים עד גבול מסויים, ובלבד שיוכל בכל פעם שיתבקש ליתן הלוואה או אשראי ללקוח לשקול את עמדתו מחדש, לאור הנסיבות אותה שעה (מצבו הכלכלי של הלקוח, מטרות ההלוואה וסיכויי החזרתה) – אין בכך כל קיפוח של הלקוח או מתן יתרון בלתי-הוגן לבנק. “יתרון” זה של הבנק ליתן או לא ליתן הלוואה ללקוחו היה לו אף קודם כריתת החוזה בין הצדדים”. ….” אין להבין קביעה זו בצורה המקשה על הלקוח, כאילו מתן האשראי כמוהו כ”מחווה” אשר עושה הבנק. יש לפרשה כך, כי בכל פעם בו הבנק שוקל מחדש אם להפסיק את מסגרת האשראי אם לאו – עליו לעשות זאת בצורה סבירה ולא באופן שרירותי. כלומר יש להחיל את עקרונות תום-הלב בבדיקת מעשיו של הבנק”.
2. בפס”ד של ביהמ”ש המחוזי בת”א 1320/99 בנק מזרחי נ’ מחסני חשמל בע”מ:
“הודעת הבנק לחברה בדבר סגירה מיידית של מסגרת האשראי ניתנה ללא התראה מוקדמת, או למצער, ללא התראה מספקת לחברה (עמ’ 18). כן נקבע כי הודעת הבנק מיום 8.3.92 על ביטול מיידי של מסגרת האשראי לא הייתה הכרחית, ולא הייתה מידתית, וכי במועד זה עלה ערך הביטחונות שבידי הבנק על האובליגו שבידי החברה. בית המשפט קבע כי לחברה נגרם נזק ממשי כתוצאה מהסגירה המיידית של מסגרת האשראי, ואילו נתן הבנק לחברה זמן להתארגן לפני שהפסיק את מסגרת האשראי, ניתן היה לצמצם את הנזק, אך דבר זה לא נעשה. הבנק לא קיים את חובות הזהירות שחב בהן כלפי לקוחותיו, והוא אחראי, על כן, לנזקיה של החברה שנגרמו בשל אופן התנהלותו.”
כך גם בערעור לביהמ”ש העליון, פס”ד אומץ, ע”י כב’ השופטת פרוקצה ע”א 5071/09.
3. בפס”ד של ביהמ”ש השלום בת”א 40041/96, בנק מזרחי נ’ סילביו הכט.
” ביהמ”ש פסק כי לא חל שינוי במצבו הכלכלי של הנתבע ולא ארע כל אירוע חריג שהיה בו כדי להצביע על קשיים כספיים של הלקוח. הנימוק היחידי להעמדת הלוואות לפירעון מיידי היה המשבר בשוק ההון. בנסיבות אלו נקבע כי האמצעים בהם נקט הבנק בניסיונותיו לצמצם את היקף האשראי, לא עלו בקנה אחד עם חובת תום הלב של הבנק”.
סיכום
מחד, אין הבנק מחויב לאפשר מסגרת אשראי, ואם ניתן אשראי הבנק אף רשאי לשנותו. מאידך, בשל הכוח הרב שנתון בידי הבנק,
דאג המחוקק לחדד ולמקד את החובות המוגברות של הבנק כלפי לקוח. בשנים האחרונות ישנה אף מגמה של בית המשפט להרחיב חובות אלה.
לפיכך, בכל מקרה בו פוגע הבנק באשראי הבנקאי הניתן ללקוח, אם באיום, אם בקיצוץ או ביטול מלא, ואפילו בשינוי הדרישה לביטחונות, אפשר שהדברים נוגדים את רוח החובות המוגברות, והבנק חושף עצמו לתביעה אפשרית. התביעה יכולה להתקיים בגין פעולה של הבנק שאין לה הצדקה מספקת, או בגין ביצוע מהלכים, אף אם מוצדקים, בדרכים שאינן ראויות. ישנם די תקדימים משפטיים בהם חויב הבנק לפצות לקוחות בגין נזקים שנגרמו עקב התנהלותו מולם.
החוק דורש סיבה סבירה לשינוי הסכמים בתחום אשראי בנקאי. שינויים מהותיים ביכולות הכלכליות של לקוח יכולות להוות עילה מספקת לשינוי כזה, התנהגות לקוח הלוקה בחוסר אמינות, שינויים שונים שעשויים להעמיד החזרי אשראים מהבנק בסיכון גבוה – כל אלה, אם יוכחו, יוכרו כסיבות סבירות.
סעיפים שונים בהסכמים, המאפשרים לבנק לשנות את מסגרת האשראי על פי שיקול דעת שלו ב לבד, נתפסים בדרך כלל כהסכמים מקפחים, העלולים לגרום לבנק לפעול בשרירות לב. ללא הצדקה. ההתייחסות לאותם סעיפים הינה כאל חוזים אחידים אחרים.
ישנה התייחסות משפטית לשינויים פתאומיים בהתנהלות הבנק מול לקוח. לדוגמה: ללקוח יש למסגרת אשראי בנקאית שאינה פורמלית, לקוח אשר נהג לחרוג ממסגרת האשראי מידי פעם, בהסכמה בשתיקה ללא תגובה של הבנק. גם במקרה זה אין הבנק רשאי לחרוג חד צדדית, מהנורמות וההסכמות שהיו מקובלות בין הצדדים, למעט, כמובן, אם מתקיימת סיבה סבירה שמצדיקה שינוי כזה.
קרא עוד בנושא:
פסק דין בנושא אשראי בנקאי ללקוחות הבנק