הלבנת הון

כללי

• לפי חוק איסור הלבנת הון התש”ס – ‎2000, ותקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), התשס”א – ‎2001, החל מיום א’, ה- ‎17 בפברואר ‎2002חלה חובת דיווח על הכנסת/הוצאת כספים לישראל כמפורט בזה: 
  “כספים” – כסף מזומן, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים.
  הסכום החייב בדיווח הינו ‎100,000 ש”ח ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח, בין אם הוא נכנס ובין אם הוא יוצא).
  לעולה חדש, בכניסתו הראשונה לישראל, הסכום החייב בדיווח הינו 1.25 מיליון ש”ח ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח).

• בעקבות החוק הנ”ל הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל הטיל חובות מעקב ודיווח בנושא הלבנת הון. החל משנת 2002 הבנקים חויבו למנות קציני ציות.

 קצין ציות –  ניהול בנקאי תקין, הוראה מס’ 308– בנק ישראל

1 . מורכבותה והתפתחותה של הפעילות הבנקאית מחייבים את התאגיד הבנקאי למשנה הקפדה על קיום מכלול החובות שחלות על התאגיד בקשריו העסקיים עם לקוחותיו. נקודת המבט הצרכנית בניהול עסקים בנקאיים מקבלת בשנים האחרונות דגש ניכר בתהליכי החקיקה ובאופן ההתייחסות של הרשויות הן בארץ והן בעולם. אחת התוצאות של מגמה זו הינה הרחבה מהותית של העניינים בהם נוסחו חובות החלות על התאגיד הבנקאי ביחסיו עם לקוחותיו ולכך השלכות ניכרות – ארגוניות, נוהליות ועסקיות

 2 . בהתייחס לפרקטיקות שאומצו על-ידי רשויות פיקוח על בנקים ועל מוסדות פיננסיים בחו”ל, על מנת לסייע לדירקטוריון ולהנהלה של תאגיד בנקאי לקיים את אחריותם לציות התאגיד הבנקאי לדרישות החוק ודרישות רגולטוריות אחרות בתחום הצרכני ובתחום איסור הלבנת הון ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות, קבעתי כי על תאגיד בנקאי למנות קצין ציות ( officer compliance ), כמפורט בהוראה זו.

סעיף 3 לחוק הלבנת הון

“איסור הלבנת הון )-תיקון התשע”א -סעיף  3 )

א. העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות )1 עד 4 בחוק זה – רכוש אסור, במטרה להסתיר אך להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א()4 )לחוק העונשין :

1.  רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה
2. רכוש ששימש לביצוע עבירה.
3.  רכוש שאיפשר ביצוע עבירה.
4.  רכוש שנעברה בו עבירה.

 ב. העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9 ,או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן )א(; לענין סעיף זה, “מסירת מידע כוזב” – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח”.

מהי הלבנת הורן-ע”פ הרשות להלבנת הון

הלבנת הון הינה ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה – בעבירות המכונות “עבירות מקור” (כגון: סחר בסמים, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי בנשק, מימון טרור וסחר בבני אדם), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. 

בספרות מקובל לראות בהלבנת הון תהליך תלת-שלבי הכולל את השלבים הבאים:

1. שלב ההשמה(Placement) – בו מוחדר הכסף שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית.
2. שלב הריבוד(Layering) – בו נעשות פעולות לטשטוש מקורו של הכסף.
3. שלב ההטמעה(Integration) – בו נמשך הכסף בצורתו החדשה ה”מולבנת” כדי לשמש את העבריין לניהול אורח חייו “הנורמטיבי”, כאשר העבריין יכול להציג מקור לגיטימי לכאורה לכספים. 

הבעיות שנוצרו לאחרונה

בשנים האחרונות עקב ההקפדה היתרה בארץ ובעולם כולו, הבנקים לא לוקחים סיכונים ובכל מקרה של ספק הם מעדיפים לא לקבל/ להעביר כספים- עד לקבלת מסמכים והסברים  מפורטים. ובמקרים לא מעטים הבנקים אף מודעים על סגירת חשבון הבנק- גם במקרים שיש ספק רב האם הבנק רשאי לסגור את חשבון הבנק.

הקשיים שמערימים הבנקים

1. פתיחת חשבונות נש”מ.
2. העברות כספים מחו”ל לישראל.( הבנק דורש מסמכים על מקור הכספים, אישור ששולם מס על הכסף וכו.).
3. העברות כספים בארץ (הבנק דורש לראות הסכמים חתומים וכו).
4. פעולות במזומנים מעלות מיד שאלות.

פסיקת בית המשפט

מכיוון שפתיחת חשבון בנק היא חובה סטטוטורית של הבנק-  הרמת נטל ההוכחה מוטל על הבנק, בבואו לסגור חשבון בנק.

פס”ד 43887-01-13, אם.אל.גי. מימון והשקעות בע”מ נ’ בנק הפועלים הע”מ.
בפסק דין זה של בית המשפט המחוזי, כותבת השופטת (הנשיאה) הילה גרסטל, את הנימוקים: מדוע הבנק לא יכול לסגור את חשבון הבנק של החברה, מהנימוקים הבאים:

1. הבנק לא נימק מדוע הוא מתכוון לסגור את חשבון החברה-למרות פניות החברה.
2. הבנק סירב להעביר כספים ללא הנמקה.
3. החשד של הבנק להלבנת הון ע”י החברה-לא היה מבוסס. במיוחד לאור זאת שהבנק לא עמד בחובות תו הלב והאמון המוגברות המוטלות עליו.
4. הבנק פעל באופן חד צדדי מבלי לאפשר לחברה להסביר את פעילותה בחשבון.

 

עו”ד ניכטברגר דורון בעל תואר ראשון (B.A )בכלכלה מהאוניברסיטה העברית. עו”ד ניכטברגר היה עובד בכיר בבנק הפועלים ובמסגרת הכשרה למנהלים של כשנתיים בבנק, עבר לימודים והשתלמויות רבות, בנושאי ניירות ערך ואשראי. עו”ד ניכטברגר מתמחה בתביעות נגד הבנקים, הלבנת הון והקמת קרנות גידור .