העברת כספים לישראל ממכירת ביטקוין

כללי
הבנקים בישראל משתלים להימנע מכל מה שקשור למסחר, העברות כספים הקשורים למסחר במטבעות דיגיטליים  שהנפוץ בהם הוא כמובן הביטקוין.
הרבה מאוד ישראלים שקנו ומכרו ביטקוין ורוצים להעביר את הכספים לארץ – נתקלים בסירוב גורף להעברת הכספים לחשבון הבנק בארץ.
הבנקים פשוט מעבירים את הכספים בחזרה לחשבון בחו”ל ממנו הועברו הכספים, בדרך כלל בלי ליתן כל נימוק והסבר – זאת למרות שאין כל איסור לסחור במטבעות דיגיטליים בישראל 

נימוקי הבנק לסירוב להעברת כספים ממכירת ביטקוין

1. פעמים רבות התירוץ של הבנקים לסירוב – הוא הסתמכות  על הודעת בנק ישראל מיום 19.2.14  שנתנה הזהרה כללית על הסיכונים במסחר במטבעות דיגיטליים. אולם אין בהודעת בנק ישראל כדי ליתן לבנקים הרשאה לסירוב כללי, לא להעביר כספים ממכירת ביטקוין.
   כאמור בנק ישראל פרסם הודעת אזהרה כללית, להלן הסיפא של ההודעה:
   “לנוכח האמור לעיל, בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ממליצים לציבור ששוקל שימוש במטבעות וירטואליים מבוזרים להבין את המאפיינים, להיות מודע לסיכונים הייחודיים הגלומים בשימוש בהם, ולגלות ערנות וזהירות מוגברת. בכך מצטרפות הרשויות בישראל לרגולטורים בארה”ב, בקנדה, באיחוד האירופי ועוד, אשר פרסמו אזהרות דומות לציבור”

2. במקרים אחרים הבנקים נתלים בתירוצים טכניים שונים כדי למנוע את העברת הכספים.

פסקי דין

1. בפס”ד של כב’ השופטת לימור ביבי 14643-04-2018, ישראמיינס בע”מ נ’ בנק איגוד, נאמר:

   “25. אציין כי הרגולטורים הרלוונטיים לענייננו – קרי המפקח על הבנקים והרשות לאיסור הלבנת הון ומניעת הטרור, לא פרסמו עמדה קטגורית האוסרת שימוש במטבעות דיגיטליים או המונעת מתן שירות למי העוסק בכך. יחד עם זאת , ביום 19.2.2014 פרסם בנק ישראל הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים בשימוש במטבעות דיגיטליים מבוזרים וביום 14.3.18 פרסמה גם הרשות לניירות ערך אזהרה לציבור המשקיעים מפני השקעות בתחום המטבעות הדיגיטליים.  מכלל לאו אתה שומע הן.  קרי, מדובר בהשקעות מסוכנות אך לא אסורות“.

   “61. לאור האמור, אני קובעת, כי לא ניתן לראות במדיניות הבנק בעניין לקוחות העוסקים במתן שירותים הנוגעים למטבעות דיגיטליים, כפי שהועברה בשנת 2014,  כ”מאושרת” על ידי המפקח על הבנקים, למועדים הרלוונטיים לתביעה ובהתאמה נקבע כי הבנק אינו יכול להסתמך על הוראת סעיף 2 (ד) לחוק הבנקאות שירות ללקוח כמבססת טענתו ולפיה סירובו לנהל את חשבון התובעת הינו סירוב סביר”.

2. בפס”ד של ביהמ”ש העליון 6389-17 ביטס אוף גולד גבע”מ נ’ בנק לאומי בע”מ, נאמר:

   “6. במהלך ניהול ההליך, וטרם שהוגשו סיכומי הטיעונים מטעם הצדדים, נתבקשה עמדת המפקח על הבנקים (להלן: המפקח) בשאלה העקרונית שמעוררת התובענה, והיא “האם סירובו של בנק להעניק ללקוח שירותים הקשורים למסחר במטבעות וירטואליים בכלל, ו’מטבעות’ ביטקוין בפרט, הוא סירוב סביר?”. משניתנה עמדת המפקח צוין בה כי ביצוע העברות כספים אגב מסחר במטבע וירטואלי, זו פעילות שנושאת בחובה סיכון גבוה הן לתאגידים הבנקאיים והן ללקוחותיהם. עם זאת הודגש כי עצם העובדה שבפעילות טמון סיכון גבוה אין משמעה בהכרח אי ביצועה; אלא שיש בכך כדי לחדד את הצורך בניהול הסיכון בידי התאגיד הבנקאי. בתוך כך, פירט המפקח את הפעולות ששומה על תאגיד בנקאי לנקוט בהן על מנת להפחית את הסיכון שנלווה לפעילות זו, ובהן: ביצוע צעדים מוגברים להכרת הלקוח; ניטור מוגבר של פעילות ובקרות; הגבלת פעילות הלקוח; דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעילות חריגה; וסגירת חשבון קיים במצב שבו הלקוח מסרב לשתף פעולה עם התאגיד הבנקאי. הצעד האחרון שעניינו סגירת חשבון קיים תואר על ידי המפקח כ-“צעד הקיצוני ביותר“, תוך שהובהר כי חוסר שיתוף פעולה מצד לקוח עשוי להתבטא באי המצאת אסמכתאות והסברים נדרשים לפעילות או בניסיון לעקוף מגבלות שהוטלו על ידי התאגיד הבנקאי.”

 סיכום
הרשויות המוסמכות: בנק ישראל, הרשות לני”ע והרשות להבנת הון –  לא נתנו לבנקים כרטיס חופשי לא לבצע פעולות הקשורות למטבעות דיגיטליים.
הטענה שבנק ישראל בהודעה שלו משנת 2014 אסר על עסקאות ו/או העברת כספים הקשורות לעסקאות ממטבעות דיגיטליים – היא  פשוט לא נכונה.
פסקי הדין השונים הבהירו חד משמעית כי אין איסור על מסחר ו/או העברת כספים הקשורים לעסקאות במטבעות דיגיטליים, אולם יש זכות וחובה על הבנק לבדוק כי מדובר בעסקאות שנעשו כדין.
מכאן שהבנקים לא יכולים למנוע העברת כספים ו/או עסקאות במטבעות דיגיטליים בצורה שרירותית גורפת – ללא הנמקות ראויות.