כללי
הבנקים מקשים מאוד על העברת כספים מחו”ל לישראל ולהעברות כספים לחו”ל מישראל. הטענה של הבנקים הינה -שהם פועלים תחת החוקים והתקנות של איסור הלבנת הון.
חוק איסור הלבנת הון
לפי חוק איסור הלבנת הון התש”ס – 2000, ותקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), התשס”א – 2001, החל מיום א’, ה- 17 בפברואר 2002 חלה חובת דיווח על הכנסת/הוצאת כספים לישראל כמפורט בזה:
“כספים” – כסף מזומן, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים.
הסכום החייב בדיווח הינו 100,000 ש”ח ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח, בין אם הוא נכנס ובין אם הוא יוצא).
לעולה חדש, בכניסתו הראשונה לישראל, הסכום החייב בדיווח הינו 1.25 מיליון ש”ח ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח).
האמצעים האופייניים להלבנת הון הם (מאתר משרד האוצר):
- הברחה של כסף מזומן למדינות שבהן הפיקוח על המטבע רופף, חוקי הסודיות הבנקאית חמורים ואין בהן חובת דיווח על פעולות בנקאיות חשודות;
- העברות אלקטרוניות בדויות של כספים, זאת כצעד ראשון למיקומו של הרכוש במערכת פיננסית מוכרת;
- “הבניה” או פיצול של הפקדות והעברות לסדרת פעולות פטורות מחובת דיווח ותיעוד, מקום שקיימות חובות כאלה, על פעולות בנקאיות בסכומים
מסוימים; - שימוש בחברות בדויות כצינור להעברת כספים, וכן שימוש בחברות חזית, שיש להן עסקים לגיטימיים, בדרך כלל חברות שיש להן תזרים מזומנים גבוה הקשה לשומה, אגב מניפולציות בדיווחיה העסקיים של אותה חברה;
- ניפוח רווחי הון בדיווחים לרשויות;
- ייבוא ויצוא בחשבוניות מזויפות בשערוך מנופח של הסחורה;
- הקמת מערכות בנקאיות מחתרתיות, המאפשרות העברות אלקטרוניות בין-לאומיות של הון;
- שימוש בחלפני כספים לפעולות המרה והעברה של סכומי כסף גדולים;
- עסקאות “הלוואה” בדויות;
- קניית נכסי ערך -יהלומים, זהב, חפצי אמנות, נדל”ן.
- השקעות מזומנים בחברות עתירות ממון עסקי (קבלנות, ביטוח, חברות להשקעות(.
- שימוש באנשי “קש” ובחברות “קש” לביצוע עסקאות מלבינות הון.
תפקיד הבנק
בעקבות החוק הנ”ל הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל הטיל חובות מעקב ודיווח בנושא הלבנת הון. החל משנת 2002 הבנקים חויבו למנות קציני ציות. תפקיד קצין הציות הוא לבדוק ולהקפיד על הפעולות שנעות בבנק בכפוף לחוק להלבנת הון.
הבנקים טוענים כי הרשות לפיקוח הלבנת הון הפכה את הבנקים לשומרי הסף שלה , תוך כדי הטלת עיצומים כספיים כבדים על כל פעולה של הבנק שחורגת מהוראות החוק.
בעקבות האמור לעיל הבנקים לא לוקחים כל סיכון ובחלק גדול מהמקרים הם נותנים תשובה שלילית לבקשות העברת כספים מחו”ל לישראל ומישל לחו”ל.
מספר דוגמאות
- לקוח שמכר ביטקוין בחו”ל בסכום של 250,000 $- העביר את הכסף לארץ. הבנק הודיע ללקוח כי הכסף בחשבון מעבר ותוך מספר ימים הוא יועבר חזרה לחו”ל. יוער כי המסחר בביטקוין הוא חוקי לחלוטין. אחר פנייה לבנק קיבלו מהבנק את המסמכים הנדרשים לכך שהכספים אכן יעברו לחשבון ל הלקוח. כל המסמכים הועברו לבנק, אך למרות זאת הבנק טען כי לא די בכך מפני שהלקוח מעביר את הכספים מחשבון מחו”ל לחשבון לא זהה לארץ. האבסורד הוא שהלקוח העביר את הכספים מחשבון בחו”ל על שמו בלבד- לחשבון משותף לו לאשתו כאן בארץ. ברור שהתנגדות הבנק הייתה לא סבירה ובלתי הגיונית. אולם לא הייתה ברירה ונאלצנו לגשת לביהמ”ש-כדי שיורה לבנק לבצע את העברת הכספים.
- לקוח יהודי שגר בגרמניה בעל דרכון אמריקאי רוצה לקנות בארץ דירה בסכום של כ- 2 מיליון $. הבנק מערים קשיים רבים בהעברת כספים לארץ. הדרישות לקבלת מסמכים שונים ומשונים ממש בלתי אפשרית. העניין עדין בטיפול.
לסיכום
הבנקים היום מערימים קשיים רבים בכל הנודע להעברת כספים לחו”ל מהארץ / העברת כספים מחו”ל לישראל. הפיקוח ההדוק על הבנקים גורם להם פעמים רבות לענות בשלילה לבקשת העברת כספים, גם אם הלקוח עמד בכל דרישות החוק והתקנות-עד שלעיתים נדרשת התערבות בית המשפט כדי לכפות על הבנקים לבצע את העברות הכספיות.