טענת פרעתי היא כלי נוסף הקיים בידי חייבים, גם לאחר שניתן פסק דין נגדם והתחילו הליכי הוצאה לפועל.
ראש הוצאה לפועל מוסמך לתת מגוון רב של החלטות רובן החלטות מנהליות.
טענת פרעתי היא אחת מ-4 החלטות שיפוטיות אותם מוסמך לתת ראש הוצל”פ.
האבחנה מאוד חשובה, מכיוון שעל החלטה שיפוטית- הערעור לעולם בזכות !!!
יתרון נוסף של טענת הפרעתי- אפשר לעלות את הטענה בכל שלב, אין הגבלה לגבי מועד הגשת הטענה.
טענת פרעתי
טענת הפרעתי מוגשת ע”י החייב, לאחר שניתן פסק דין והזוכה פונה להוצל”פ כדי לממש את פסק הדין. במועד זה החייב יכול לטעון בפני ראש הוצל”פ את טענת הפרעתי.
יש לזכור כי טענת הפרעתי מתגבשת רק לאחר מתן פס”ד. טענה שהתגבשה לפני מתן פס”ד, מקומה אך ורק בבית המשפט.
טענת הפרעתי- הינה טענה במסגרתה טוען החייב כי הוא אינו חייב למלא את פס”ד או שהוא כבר מילא אחר פס”ד.
ראש הוצל”פ ייתן זכות תגובה לזוכה לטענת פרעתי שהגיש החייב ובדר”כ יתקיים דיון בפני ראש הוצל”פ , כל צד יעלה את טענותיו וראיותיו, בדומה לדיון בבית המשפט.
ראש הוצל”פ ייתן את החלטתו, כזכור החלטה שיפוטית ומכאן שזכות הערעור של החייב היא בזכות. בניגוד להחלטות מנהליות של ראש הוצל”פ בהם צריך לבקש בקשת רשות לערער.
הערעור יוגש לבית משפט השלום תוך 15 יום.(סעיף 80ב לחוק הוצל”פ ותקנה 120(ב))
טענות הפרעתי הם רבות ומגוונות ובניגוד למחשבה המקובלת, אין הם רק טענות המתייחסות לפירעון חוב בפועל, שבוצע בצורה כזאת או אחרת ע”י החייב.
דוגמאות לטענות פרעתי:
א. פסק הדין התיישן ולכן אין למלא עוד אחריו.
ב. הבנק מנסה לממש את המשכנתא בדירת מגורים יחידה בניגוד לסעיף 81ב לחוק הוצל”פ.
ג. הבנק הפר הסכם עם החייב ומנסה לממש את החוב בניגוד להסכם.
כלומר ניתן לראות דוגמאות לטענת פרעתי, בהן אין החייב טוען כי שילם את החוב או חלקו, אלא טענות המאשרות כי קיים חוב, אולם הזוכה לטענת החייב, לא יכול לממשו בהלכי הוצל”פ אותם בחר להגיש.
מקרים של טענת פרעתי שהוגשו להוצל”פ
א. הבנק ביקש מימוש משכנתא ופינוי הדייר מדירת מגורים יחידה.
מימוש משכנתא ופינוי הדייר יכול לעשות במקרה זה רק אם:
– אחרי 6 חודשים בהם הדייר לא משלם את תשלומי המשכנתא.
– אם סכום החוב בגין ההלוואה הוא יותר מ- 10% מיתרת ההלוואה.
החייב הגיש להוצאה לפועל טענת פרעתי מכיוון שבמקרה זה, הבנק נחפז ומיהר להגיש את מימוש המשכנתא לפני שעברו 6 תשלומים אותם לא שילם החייב וסכום החוב היה פחות מ-10%.
ב. הבנק ביקש מימוש חוב ופינוי הדייר מדירת מגורים לא יחידה.
החייבים (בני זוג בעלי הדירה) הגיעו להסדר ופריסת חוב עם הבנק, הסכם שקיבל את אישורו של ראש הוצאה לפועל.
החייבים עמדו בתנאי ההסדר והבנק היה אמור לאחר 6 חודשים, למחזר שנית את ההלוואה על הדירה. הבנק לא מיחזר את הלוואה ועו”ד של הבנק החתים את הבעל בלבד (שלא היה מיוצג ע”י עו”ד), על הסכם נוסף שונה לחלוטין, הסכם שלא קיבל אישור של ראש הוצל”פ. לאחר שבני הזוג לא הצליחו לעמוד בהסכם השני, הבנק קיבל הוראת פינו ומימוש של הבית מהוצל”פ.
בני הזוג הגישו טענת פרעתי בטענה שהבנק הונה אותם, לא עמד בהסכם הראשון שנחתם, על ההסכם השני לא חתמה האישה שהיא גם בעלת הבית, בני הזוג לא היו מיוצגים וההסכם השני לא הוגש לאישור ראש הוצל”פ, כמו ההסכם הראשון. יש לזכור כי ראש הוצל”פ יקבע בדר”כ סכום עירבון/פיקדון אותו יידרש להפקיד החייב, כתנאי מקדמי להתחלת דיון בטענת הפרעתי
הכותב עו”ד דורון ניכטברגר ( BA בכלכלה) עוסק במשפט אזרחי מסחרי, תביעות נגד הבנקים, משכנתאות, הקמת קרנות גידור וחוות דעת מקצועית לבנקים ומשכנתאות.