כתב תביעה לליקויי בנייה כולל דו”ח מהנדס בניין.
- ביום 14.3.08 נחתם בין _______ (להלן:” הלקוחות“) לבין חב’ _______ בע”מ (להלן:”החברה“) ולבין מר ______ נתבע (להלן:” הקבלן“).
הסכם לבניית בית במגרש ________בישוב__________.
ההסכם שנחתם על כל נספחיו (להלן: “ההסכם“) מגדיר ומפרט בברור את סכום התשלום ע”י הלקוחות ואת היקף העבודה אותה אמורה לבצע החברה והקבלן. מצ”ב ההסכם מסומן כנספח א’ והנספחים להסכם מסומנים כנספחים ב’-ג’-ג’1.
(מצ”ב תוכניות הבניה החתומות ע”י האדריכל _____ ומהנדס הקונסטרוקציה ______. התוכניות אושרו ע”י הועדה המקומית מטה בנימין והמהוות חלק בלתי נפרד מההסכם ומסומנותכנספח ג’ 3).
- ההסכם היה לבניית הבית עד למפתח.
- תביעה אישית נ’ מר ______ נתבע 2.( להלן: “הקבלן“)
בית המשפט הנכבד מתבקש לאשר את התביעה האישית נגד הקבלן.
מדוע יש לאשר את הנתבעים יחדיו ? :
א. הקבלן חתום אישית על חלק מהחוזים לבניית הבית ועל קבלת כספים לכיסו.
לדוגמה, תוספת להסכם שנחתמה ביום 31.10.08 בסך 96,000 ₪ נחתמה ע”י הקבלן ולא ע”י החברה( מצ”ב ההסכם מסומן כנספח ב‘). כמו כן גם הנספחים להסכם מיום 14.3.08 נחתמו אישית ע”י הקבלן( מצ”ב הנספחים להסכם מסומניםכנספחים ג’+ ג1) . החתימות האישיות נעשו בכוונה תחילה, מכיוון שהקבלן דרש וקיבל חלק ניכר מהכספים על שמו האישי ולא ע”ש החברה, זאת גם בהסתמך על כך שחלק מהחוזה רשום על שמו. בנספחים ד’- ד’1 ניתן לראות כי הקבלן חתם אישית על קבלת הכספים, למותר לציין כי הוא לא הוציא כל קבלות או חשבוניות של החברה, כלומר הכספים זרמו לכיסו האישי.
ב. החברה היא חברת יחיד בבעלות הקבלן. מדובר למעשה בחברת “אני בע”מ”.
ג. הקבלן הודיע חד משמעית ללקוחות , כי גם אם יזכו בתביעתם , הם לא יזכו לראות ולו אגורה אחת. בחברה (נתבעת שכנגד 1) אין כלום ואין לקבלן כל בעיה לפתוח חברה קבלנית חדשה, כמו שעשה כבר בעבר.
ד. הקבלן עושה בחברה כבתוך שלו.
אין כל הפרדה בין חשבון החברה לחשבונו האישי. לדוגמה הקבלן קיבל לידיו ביום 16.3.08 שיק מס ______ ע”ס 50,000 ₪. הקבלן חתם על אישור שקיבל את השיק בשם החברה עם חותמת של החברה (ראה נספח ד’1). הקבלן ביקש מהלקוחות להשאיר את השיק פתוח. הקבלן לקח את השיק ושילם אותו ישירות לאולם אירועים “_________“. התשלום היה לחתונת הבת של הקבלן. למותר לציין שהקבלן לא שלח חשבונית או קבלה בגין השיק.( מצ”ב השיק לאולם האירועים, מסומן כנספח ד’4).
הרמת המסך מכוונת כנגד המבקשים לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או “משבט זעמו” של החוק.
(ראו ע”א 9916/02 בן מעש אהרון נ’ שולדר חב’ לבניה בע”מ ואח’, (לא פורסם).
ה. אין ספק כי פעולותיו של הקבלן הם בניגוד מוחלט לסעיף 6 לחוק החברות, התשנ”ט -1999.
הנוהג של הקבלן להשתמש בכספי החברה כבכספיו האישים שלו, הם בדיוק הסיבות להרמת מסך לפי סעיפים 6.(א) ו- 6. (ב) לחוק החברות.
ו. עילת עירוב הנכסים
כאשר לא מבוצעת הפרדה ברורה בין נכסי החברה לבין הנכסים הפרטיים של בעלי מניותיה. במקרים מעין אלו, כאשר אין הפרדה בין נכסי החברה לנכסי בעלי המניות,( במקרה שלנו הקבלן כ- ONE MEN COMPANY), במקרים אלו בית המשפט יטה לראות במסך ההתאגדות כמלאכותי, ויורה על הרמת מסך.
ז. תכליתה של הרמת המסך הינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה (ראו ע”א 8133/03 עודד יצחק נ’ לוטם שיווק בע”מ ואח’ (לא פורסם); אין ספק כי הקבלן עושה שימוש לרעה בחברה שבבעלותו.
ח. עקרון תום הלב
|
“בין התנאים נאמר בחוק בניסוחו הקודם – הרלבנטי – (ס”ק (ב)) “אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן…”. לא בקלות עשו בתי המשפט שימוש בסמכות זו, כדי שלא לפגוע בעיקרון של אישיותה הנפרדת של החברה, אך בסופו של יום המדובר – לדידי – במקבילתו של תום הלב, שהוא עיקרון “מלכותי” החופה על המשפט הפרטי הישראלי (סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973″.
|
||
“בית המשפט קבע לענין העילה בגין הרמת מסך ההתאגדות כי העיקרון המנחה לענין זה הנו הוכחת שימוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. אף שהרמת מסך הינה חריג לעקרון יסוד זה בהתנהלותן של חברות, אין צורך בהוכחת תרמית דווקא על מנת להרים את מסך ההתאגדות אלא די בהוכחת התנהגות שלא בתום לב מצד מנהלי החברה, שכל תכליתה לנצל את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת על מנת להסתתר ולברוח מפני נושים תמימים”.
אין ספק שהקבלן פעל בחוסר תום לב כאשר לקח כספים לכיסו הפרטי, ולא סיפק ללקוחות חשבוניות וקבלות. אין ספק שהקבלן רוצה לנצל את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת ע”פ להתחמק מאחריותו האישית כלפי הלקוחות.
ט. מימון דק
“נטילת סיכון בלתי סביר”- מימון דק המתבטא בהון עצמי נמוך בהקמה וההפסדים שנצברו בתקופת פעילותה של החברה, יש בו יסוד של סיכון בלתי סביר באשר ליכולתו של החברה לפרוע את חובה.
אין ספק שהקבלן עושה הל כדי לרוקן את החברה מכל נכסיה או אפילו להציג רווחים כל שהם. הקבלן דואג לקחת כספים שמגיעים לחברה לתוך כיסו הפרטי וכך להציג באופו קבוע הפסדים בחברה.
|
||
- את ההסכם לבניית הבית הכינו הלקוחות ביחד עם הקבלן. הלקוחות בתמימותם הרבה סמכו על הקבלן כמעט בעיניים עצומות. הקבלן ניצל עד תום את חוסר הניסיון והתמימות של הלקוחות ופעל שלא בדרך המקובלת ובחוסר תום לב בעת המשא והמתן שלפני החתימה על החוזה, תוך שהוא מפר ברגל גסה כל חוק ונוהג בנדון.
- הקבלן הציג מצג שווא תוך כדי הטעית הלקוחות והסביר להם כי בשלב סיום השלד יש לשלם 50% מערך החוזה כולו. בעוד שבפועל המכסימום המקובל לשלם בשלב סיום השלד הוא 35%.( ראה סעיף הערכת עלות השלד בנספח ח‘).
- הטעיה זאת של הקבלן תוך כדי הצגת מצג שווא והצהרה כוזבת כי התשלום בגין שלד הוא 50% , הייתה מהלך מתוכנן של הקבלן, שעל פי מהלך הדברים בפועל, תכנן מראש לנטוש את העבודה, לאחר שיקבל את התשלום האחרון בגין השלד.
- יותר מכך, ביום 26.1.09, הקבלן שהיה אמור לקבל 41,000 ₪ בלבד בגין השלמת השלד, ביקש בתחנונים מהלקוחות לשלם לו תשלום נוסף בסך 45,000 ₪, מפני שיש לו קשיי נזילות ולכן הוא מבקש את עזרת הלקוחות.
- הלקוחות ברוב תמימותם ומתוך רצון כן ואמיתי לעזור לקבלן, אכן נענו לבקשתו ושילמו לו בפועל 86,000 ₪ במקום 41,000 ₪ ע”פ החוזה.(ראה אישור קבלת התשלום ע”י הקבלן- מצ”ב מסומן כנספח ד’).
- כעת שהושלם העוקץ ע”י הקבלן והוא קיבל גם הרבה יותר כסף בגין בנית השלד ובנוסף שכנע את הלקוחות לשלם לו עוד 45,000 ₪ מעבר למתחייב בחוזה, זה היה הזמן הטוב ביותר מבחינתו להפסיק את עבודתו, שבכיסו מאות אלפי שקלים שלא היה אמור לקבל בגין עבודתו.
- יש להדגיש כי עד היום למרות בקשות חוזרות ונשנות, הקבלן העביר ללקוחות רק חלק מהקבלות/ חשבוניות בגין התשלומים שקיבל.
- בנוסף הקבלן ידע כי עבודתו מאוד רשלנית ויש עשרות רבות של ליקויים חמורים, שעלות תיקונם מאות אלפי שקלים ולכן הוא בחר את העיתוי המושלם מבחינתו לעזוב את העבודה לאחר שקיבל כספים רבים מעבר למה שהיה אמור לקבל.
- יש להדגיש כי לכל אורך בנית השלד הנתבעים פנו לתובע והעירו לו על ליקויי בניה, ליקויים שכל אדם לא מיומן יכול לראותם מיד. הנתבעים העירו על עמודי בטון מתפוררים, ברזלים חשופים בבטון, קירות עקומים, טיח מתפורר, מסגרות לחלון שבורות וכו. אולם הקבלן הרגיע את הנתבעים והבטיח כי בסיום שלב השלד כל הליקויים יתוקנו וכי זה מהלך עבודה רגיל שבו מתקנים את כל הליקויים ביחד, בסוף שלב בנית השלד.
- הקבלן ביום 29.1.09 , (שלושה ימים בלבד לאחר שקיבל את הסך של 86,000 ₪), בא והודיע ללקוחות כי הוא דורש תוספת של 150,000 ₪ לסיום בנית הבית. הקבלן הוסיף ואיים כי הוא יעזוב מידית את אתר הבניה, אם הלקוחות לו יענו לדרישתו האולטימטיבית.
- ואכן הקבלן הוציא מידית מהשטח באותו היום 29.1.09 את עובדיו, כליו וכל הציוד שלו, כולל חומרי בניין כמו עץ, צינורות אינסטלציה, צינורות חשמל וזוויות טיח.
- עוד באותו היום נערכה פגישה דחופה בביתו של הקבלן. הנוכחים בפגישה : הלקוחות, הקבלן, ______ מנהל העבודה של הקבלן, מר’ _________
- הקבלן טען כי לא חישב נכון את העלויות ולכן מגיע לו תוספת של 150,000 ₪. הקבלן חזר ואמר כי הוא איש דתי וכי אין בכוונתו לרמות וכי הוא לא העריך נכון את היקף העבודה ובשפתו הוא:” טעיתי מחילה“. הקבלן טען כי היו עבודות נוספות של פיתוח אותם נאלץ לעשות ללא תמורה מכיוון שלא היו בהסכם.
- הלקוחות שכבר התחילו להבין כי נפלו למלכודת של נוכל, עוד ניסו לשאול את הקבלן מדוע לא אמר דבר כאשר ביקש תוספת של 45,000 ₪ רק לפני ימים ספורים, בנוסף הזכירו הלקוחות לקבלן כי כל התוספות עליהם הוא מדבר, מופיעות בנספח להסכם מיום 31.10.08 שבו פורטו כל העבודות הנוספות כולל תוספת התשלום בסך 96,000 ₪, לה התחייבו הלקוחות.(מצ”ב הנספח לחוזה מסומן כנספח ב‘).
- כמו כן הלקוחות העלו את נושא הליקויים בניה השלד שיש לתקנם מיד, לפני שעוברים לשלב הבניה הבא.
- הקבלן התעלם מדברי הלקוחות וחזר על עמדתו, שהוא בעצם מפסיד כסף על הבניה ואם הלקוחות לא יחתמו לו על התחייבות לתוספת תשלום של 150,000, אין לו כל כוונה לחזור לעבודה.
- בצר להם פנו הלקוחות ביום 1.2.09 לקבל יעוץ משפטי וביום 2.2.09 קיבל הקבלן מכתב מב”כ הלקוחות( מצ”ב המכתב מסומן כנספח ה’). במכתב התבקש הקבלן לחזור לעבודה תוך שבעה ימים.
- במשך הימים הבאים התקיימו שיחות רבות עם: הקבלן, מנהל העבודה שלו,מהנדס הקונסטרוקציה וגורמים נוספים. הקבלן התבקש שוב ושוב לחזור לעבודתו ע”פ החוזה שהוא חתום עליו. בשלב זה הקבלן החל לאיים על הלקוחות: אני יוציא לכם צוו עיכוב עבודה, אני אתבע אתכם, גם אם תתבעו אותי אני אסגור את החברה ולא יהיה לכם מהיכן לקבל כסף, לא תצליחו לסיים את הבית , אני לא אתן לקבלן אחר להיכנס לבנות ועוד ועוד.
- באחת השיחות עם המהנדס ______, שעשה בעצמו מאמצי תיווך רבים בין הצדדים, הציע __ כי הלקוחות ישלמו לקבלן תוספת של כ-33,000 ₪ והוא ימשיך בבניה ויתקן את כל הליקויים.הלקוחות שהיו במתח רב ובחשש גדול הסכימו להצעה רק כדי שהקבלן ימשיך ויסיים במהרה את הבית. אך הקבלן דחה כל ניסיון פשרה ודרש אולטימטיבית לקבל תוספת של 150,000 ₪.
- המהנדס \ בשיחה עם הלקוחות טען כי הלקוחות שילמו הרבה יותר מדי כסף, בגין בנית השלד.
- הארכיטקט ______ שביקר בשטח פעמים רבות והיה בקשר שוטף עם הקבלן והלקוחות, טען בשיחה עם הלקוחות :” זה חרא של קבלן…לא קורא תוכניות“. ועוד כהנה וכהנה “מחמאות” על טיב עבודתו של הקבלן.
- ביום 12.2.09 הזמינו הלקוחות מפקח ומהנדס בניה כדי שיכינו להם דו”ח מצב על בנית השלד. ע”פ הדו”ח התברר כי יש ליקויים משמעותיים מהותיים רבים בבניית השלד.
הלקוחות פנו שוב לקבלן ודרשו ממנו לחזור לעבודה ולתקן את הליקויים ע”פ הדו”ח שהעבירו אליו.(מצ”ב הדו”ח מסומן כנספח א’1).
- להלן חלק מהליקויים החמורים שמופעים בדו”ח,(נספח א’1):
א. קיר הממ”ד חצוב-אינו תיקני ומסוכן.
ב. צנרת אינסטלציה לא תקנית.
ג. הצנרת לא יצוקה בתוך הרצפה.
ד. קירות עקומים.
ה. קורה היקפית במרפסת ללא תמיכה-במוקדם תהה שקיעה.
ו. קורה עליונה בפטיו לא מחוברת נכון.
ז. הבטון מתפורר בעמודי הכניסה לבית.
ח. סגרגציה בבטון -ככל הנראה השימוש בויברטור בזמן היציקה לא נעשה כהלכה/אם בכלל.
להלן דברי סיכום של דו”ח הליקויים אותו קיבלו הלקוחות:
“ בית ממוקם טוב עם תכנון אדריכלי מרשים, אולם השלד ברמה מאוד ירודה וניתן לראות
כי יש ליקויים מהותיים רבים”.
- אפשר לראות בדו”ח המצורף (נספח א’1), כי אכן הנתבעים פעלו בתום לב וכל כוונתם הייתה שהקבלן יתקן את הנדרש וימשיך בעבודתו. הדו”ח ערוך כרשימת ליקויים לתיקון ולא כדו”ח לתביעה כספית. רק לאחר שהתובע הגיש את תביעתו פנו הלקוחות למהנדסת מומחית הגב’ _______ שתכין דו”ח מפורט (מצ”ב הדו”ח מסומן כנספח ח‘), , הכולל את הנזקים הכספיים של הלקוחות.
- הנתבעים פעלו ע”פ דרישות סעיף 4 ב’ לחוק המכר (דירות) 1973, כאשר התריעו במהלך הבניה וביקשו מספר פעמים רב מהתובע לתקן את הליקויים הרבים, אותם היה ניתן לראות בעין. לאחר הכנת דו”ח הליקויים ע”י המהנדס והמפקח, פנו הלקוחות פעם נוספת לתובע בבקשה לתקן את הליקויים. אולם התובע התכחש לליקוים וסירב בכל תוקף לחזור לעבודה ולתקנם ע”פ המפורט בנספח א’1.
- בדו”ח של אדריכל ____ מטעם הקבלן (נספח ג’ לכתב התביעה), ניתן התובע לראות כי הקבלן מתכחש ומתעלם מהליקויים הרבים שיצר בבנייתו הרשלנית. כך כותב מר’ ____ האדריכל מטעם:
“מצב השלד טוב עם מספר ליקויים מינורים”.
ניתן לראות בהכחשה זאת מטעם הקבלן, המשך ישיר להתעלמות שלו מדרישת הלקוחות לתקן את הליקויים. מכאן ברור, שלא הייתה לקבלן כל כוונה לתקן את הליקויים הרבים כפי שנדרש לעשות פעמים רבות ע”י הלקוחות. הקבלן תכנן בקפידה את העיתוי של הפסקת העבודה לרגע שהיה בידו הרבה יותר כסף מהמגיע לו. ברגע זה הוא הפסיק את עבודתו והוציא מידית את אנשיו ואת כל הציוד מהשטח.
- הקבלן כבעל מקצוע מנוסה, ידע כי תיקון הליקויים הרבים יעלה לו מאות אלפי שקלים ולכן בחר בדרך של עזיבת מקום העבודה והגשת תביעה מופרכת. הקבלן בהחלטה מראש המשיך לדחות ולהתעלם מבקשות הלקוחות לחזור לעבודה, תוך כדי שהוא ממשיך ודורש לקבל 150,000 ₪ תוספת, כתנאי לחזרתו לעבודה.
- הפרות של ההסכם, הפיגור בלוח הזמנים, הדרישות המופרכות והסחטניות של הקבלן לתוספת כספית, הפסקת העבודה בצורה חד צדדית, איכות עבודתו הירודה והרשלנית, מעידות יותר מכל כי הכול היה מתוכנן אצל הקבלן להפסקת העבודה בשלב השלד. הקבלן בחוסר תום לב בציניות שכנע את הלקוחות לשלם לו עוד 45,000 ₪ ואז תוך כדי ניצול המצב שהוא מחזיק בידו הרבה יותר כסף מהמגיע לו, הפסיק חד צדדית את עבודתו והוסיף חטא על פשע, בתביעה משפטית נגד הלקוחות.
- ביום 16.2.09 הקבלן קיבל מכתב שני מב”כ הלקוחות ובו הוא מוזהר שנית, תוך כדי ציון דו”ח הליקויים שקיבל והמשמעות של אי חזרתו לעבודה. (מצ”ב המכתב מסומן כנספח ה’1).
- הקבלן התקשר ביום 16.2.09 לב”כ הנתבעים עו”ד ניכטברגר דורון וביקש לדבר על המכתב שקיבל באותו יום בפקס (נספח ה’1). הקבלן ביקש לברר אם הנתבעים מתכננים להגיש תביעה נגדו.
ב”כ הנתבעים אמר לו מפורשות כי לא מדובר בתביעה והפנה את הקבלן לנתבעים והציע לו להידבר איתם, מתוך כוונה להגיע לפשרה שתשרת את 2 הצדדים.
- ביום 4.3.09 מיהר הקבלן והגיש תביעה נגד הלקוחות. אין לתאר את התדהמה שאחזה בלקוחות לנוכח התביעה של החברה. לא מספיק שהקבלן איחר כשנה בלוח הזמנים עליו התחייב, לא מספיק שהבניה שלו רשלנית ומלאה בליקויים חמורים ביותר, לא מספיק שהוא עזב בצורה פתאומית וחד צדדית את אתר העבודה, לא מספיק שהוא קיבל מאות אלפי שקלים מעבר לביצוע בפועל, לא מספיק שהקבלן דרש תוספת של 150,000 ₪. בסופו של יום לאחר הפרות בוטות של ההסכם, עבודה סופר רשלנית ואיומים בלתי פוסקים,
הקבלן עוד מעז לתבוע את הלקוחות.
אכן אין גבול לחוצפה ועזות המצח.
- התדהמה של הלקוחות הייתה גדולה, מכיוון שהקבלן לא היסס במקביל להכנת התביעה, למשוך זמן ע”י הצעה שקרית ללקוחות, כי כל הנושא יעבור לבורר. הקבלן טען שהוא אדם דתי , שלא רוצה להגיע לבית משפט, מכיוון שהוא לא מאמין בבתי משפט ולכן הוא מעדיף בוררות. עו”ד שלמה לוי אדם דתי ושומר מצוות,היה במגעים הקבלן מטעם הלקוחות, כדי לנסות להגיע לבוררות מוסכמת. הקבלן כלפי חוץ עשה הכול על מנת לשכנע את הלקוחות להסכים לבוררות. כל מעשיו של הקבלן היו על מנת להטעות את הלקוחות כדי למהר ולהגיש תביעה, מתוך כוונה ללחוץ על הלקוחות, שייסוגו מדרישתם לתקן את הליקויים ויסכימו לשלם תוספת של 150,000 ₪. לקבלן לא הייתה לו כל כוונה להסכים לבוררות מלכתחילה, זאת למרות שידע שהלקוחות הביעו את הסכמתם העקרונית למהלך זה.
- ביום 8.3.09 ע”פ בקשת הלקוחות, נעשתה ביקורת בשלד ע”י מהנדסת הבניין _______. ביום 15.3.09 הוגש הדו”ח של הגב’ ______,( מצ”ב הדוח מסומן כנספח ח’).
- הקבלן והחברה, התחייבו ע”פ ההסכם לסיים את העבודה כולה עד ליום 1.12.08.
כבר בתחילת הדרך החברה והקבלן לא עמדו בלוח הזמנים ורק לקראת סוף חודש פברואר 2009 התחיל לסיים את שלב בנית השלד.
כלומר כבר בשלב השלד נוצר פיגור של 3 חודשים, כשלקבלן יש עדין עוד כברת דרך ארוכה לסיים את בניית הבית עד מפתח.
- בהסכם ניכתב מפורשות כי סיום העבודה כולל פינוי פסולת יהיה עד ליום 1.12.08.
המצב כיום, שעד לסיום בנית כל הבית, נותרו לפחות 9 חודשי עבודה ( סעיף 6 לפרק “הערכת נזקים” בדו”ח של המהנדסת ______ ,( ראה נספח ח’).
כלומר בגלל הנתבעים שכנגד נגרם פיגור של 12 חודשים להשלמת הבית לעומת ההתחייבות בהסכם.
- פיצוי בגין שכר דירה
בעקבות הפיגור בלוח הזמנים, נאלץ הלקוח להמשיך לשלם שכירות עבור בית המגורים הנוכחי. שכר הדירה עומד על 4,000 ₪ לחודש. בנוסף נוצרה ללקוחות הוצאה ארנונה כפולה של 540 ₪ לחודש, בגין המגרש והבית השכור.
כלומר נגרמה ללקוחות הוצאה כספית של 4540 ₪ לחודש.
הלקוחות תובעים את הוצאות שכר הדירה, בגין 12 חודשי עיכוב בבניה שנוצרו ע”י הקבלן והחברה.
סה”כ הוצאה ל-12 חודשים- 54,480 ₪.
(מצ”ב חוזה השכירות מסומן כנספח ו’ והוצאות ארנונה מסומן כנספח ו’1).
בפסקי הדין . ע”א 804 ,758/87 מרדכי קאופמן נ’ גזית וערעור שכנגד פ”ד מד(2) 65 ,60; ע”א ת”א ,583/84 גורי ואייזיקוביץ נ’ חברת רובינשטיין פ”מ תשמ”ו (366 ,359 (3; א.(
ובהסתמך גם על ספרו של ורדי, דיני מכר דירות ליקויי בנייה והבטחת זכויות רוכשים, חושן למשפט תשנ”ז-132-136 (1997)).
בית המשפט קבע:
“על התובע נטל הראיה כי שכר דירה חלופית, וכן חובה עליו להראות מהי ההוצאה שהוציא בפועל בגין שכר הדירה בתקופה האמורה. על עלות השכירות להיות סבירה. …….המועד ממנו חייבים הנתבעים בתשלום על האיחור במסירה הינו המועד המקורי בו היה על הנכס להימסר לתובעים”
- הוצאות שונות.
הלקוחות תובעים הוצאות של 4,000 ₪ בגין 2- דוחות:
א. דו”ח ליקויים ע”י מפקח ____ומהנדס _______ן.
ב. דו”ח ע”י מהנדסת _______.
- פיצוי בגין עוגמת נפש.
סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970 קובע את הזכות לקבלת פיצוי על עגמת נפש, סבל ואי נוחות. וזוהי לשונו:
“גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין”.
“ההלכה בעניין זה קובעת, כי תכלית הפיצוי היא לפצות את הנפגע ולא להעניש את המפר. קביעת הזכאות לפיצוי על נזק שאינו ממוני נבחנת בשני שלבים: האחד, קביעת היקפו ומידתו של הנזק הלא ממוני לו אחראי המפר, לפי אמות מידה של סיבתיות וצפיות; השני, קביעת שיעור הפיצוי לו זכאי הנפגע בגין הנזק שנגרם לו על בסיס הערכת סכום הפיצוי הכספי המגיע לו”. (ע”א 348/79 חנה גולדמן נ’ יצחק מיכאלי, פ”ד לה (4) 31, 41).
“במסגרת שיקוליו, על בית המשפט לבחון את טיב הנכס, סוג הליקוי, חומרתו והקשיים שהוא מערים על חיי היום יום, עגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקוי, נכונות הקבלן לתקן את הליקוי אל מול התנהלות הדיירים, סכום הפיצוי הכללי כמשקף את מצב הדירה בכללותה ועוד” (א’ ורדי, דיני מכר דירות (תשנ”ז), בעמ’ 361).
ללקוחות נגרמה סבל רב, אי נוחות ועוגמת נפש רבה בגין:
העיכובים הרבים בבניה, הליקויים הרבים בנית הבית, הלחצים והאיומים הבלתי פוסקים של הקבלן, המצוקה הכספית והצורך לקחת הלוואות מקרובי משפחה, זאת בגלל ההוצאות הרבות שגרם להם הקבלן. המתח הרב של אנשים שבפעם הראשונה בחייהם נתבעים במאות אלפי שקלים ונאלצים לשכור עו”ד כדי להגן על עצמם. חוסר הוודאות מה יהיה בעתיד כיצד יצליחו לסיים את הבניה ומתי. והמתחים המשפחתיים הפנימיים שאליהם נקלעו בני הזוג בעקבותהתסבוכת בבניה וההוצאות הכספיות הכבדות.
על כל עוגמת הנפש הרבה שעדין לא הסתיימה, הלקוחות תובעים 100,000 ₪.
- פיצוי בגין ליקויים.
הדו”ח של המפקח בוקר ומהנדס ג’ברין(נספח א’1) והדו”ח של מהנדסת פאולינה שץ (נספח ח’), מצביעים על עשרות רבות של ליקויים משמעותיים ומהותיים. הקבלן כפי שניתן לראות סרב לתקן את הליקויים הרבים, למעשה בפועל הקבלן לא מכיר בליקויים. על פי טענתו מדובר ב: “ליקויים מינורים” בלבד, שלא שווים התייחסות כל שהיא, לבטח לא תיקונם.
ע”פ פס”ד ע”א 9085/00 , שטרית אברהמי נ’ אחים שרבט בע”מ, בסעיף 3:
“בית המשפט קבע כי אין לכפות על הדיירים ביצוע תיקונים על ידי המשיבה משניתנה לה בעבר הזדמנות מלאה לבצעם והיא לא ניצלה הזדמנות זו. הוא החליט לאפשר לדיירים לבצע את התיקונים באמצעות גורם אחר ולקבל את הכיסוי הכספי הנדרש לצורך כך מהמשיבה“.
בית המשפט המחוזי בירושלים המסתמך על פס”ד של ביהמ”ש העליון,
פס”ד ת.א 1148/97, משה אילוז נ’ חיים זקן בניין והשקעות, בסעיף 66:
“במקרה בו ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן את הטעון תיקון והוא ביצע זאת באופן חלקי, תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה – אין מקום לכפות על רוכש הדירה לתת לקבלן הזדמנות נוספת לבצע תיקונים שכבר ניתנה לו הזדמנות לבצעם”.
(ע”א 8939/01 אביצור נ’ חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע”מ, פ”ד נז(6) 83).
הלקוחות תובעים סך של 221,860 ₪ בגין ליקויי הבניה.
זאת ע”פ דו”ח המהנדסת ______, פרק “הערכת נזקים” (נספח ח’).
- פיצוי בגין תשלום יתר-שלד הבית.
סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970 קובע את הזכות לקבלת
פיצוי בגין הטעיה ומצג שווא.
הקבלן ניצל את תום הלב של הלקוחות ובשלב עריכת החוזה והטעה אותם לחשוב כי בגין עבודות השלד יש לשלם 50%.
המהנדסת ______ חישבה את עלות השלד ב-2 שיטות שונות המקובלות בענף:
א. לפי המחיר בשוק לעבודות בנית שלד- 311,200 ₪.
ב. לפי ערך השלד 35% מסה”כ ההסכם- 340,00 ₪
ראה חישוב בפרק “הערכת עלות השלד” בדו”ח המהנדסת ____ (נספח ח’).
- עד היום שילמו הלקוחות לקבלן ולחברה סך של 611,000 ₪, בגין בנית השלד. (ראה נספחים ד, ד’1). סכום זה הוא גבוה בהרבה מהסכום שאמורים הלקוחות לשלם בגין התקדמות העבודה עד עתה. גם אם ניבחר בהערכה הגבוהה של מהנדסת הבניין הגב’ שץ, הסכום שהיה אמור להיות משולם בגין השלד הינו 340,000 ₪.
אשר על כן הלקוחות תובעים את ההפרש בסך 271,000 ₪.
בפס”ד ע”א 494/74 , חב’ בית החשמונאים נ’ אהרוני, פד”י ל(2) 141.
קבע ביהמ”ש כי החברה הקבלנית תשלם פיצוי כספי בגין הטעיה ומצג שווא.
- פיצוי בגין ששכ”ט.
הלקוחות תובעים פיצוי בגין שכ”ט עו”ד בהיקף של 20% מהפיצוי שיפסק ע”י כבוד ביהמ”ש.
בפס”ד ע”א 9085/00, שטרית אברהם נ’ אחים שרבט בע”מ, בסעיף 9, קבע בית המשפט:
“שכר טרחת עורך הדין יעמוד על 20% מסכום הפיצוי שייפסק לכל דייר על פי החלטה זו בצירוף מע”מ כחוק”.
- סיכום הסכומים שהנתבעים שכנגד חייבים לשלמם לתובעים שכנגד הם כדלקמן:
א. פיצוי בגין שכר דירה- 54,400 ₪
ב. פיצוי על הוצאות שונות- 4,000 ₪
ג. פיצוי בגין עוגמת נפש- 100,000 ₪
ד. פיצוי בגין ליקוים- 221,860 ₪
ה. פיצוי בגין תשלום יתר לשלד 271,000 ₪
ו. סה”כ פיצוי (ללא שכ”ט עו”ד) 651,260 ₪
- לביהמ”ש הנכבד הסמכות לדון בתובענה שכנגד מפאת נושאה וסכומה.
__________________
ניכטברגר דורון, עו”ד