להלן כתב תביעה כנגד בנק בנושא זכויות חתימה של בני זוג.
האישה נפטרה והבנק אילץ את הבעל לשלם את חובותיה לבנק, למרות שלא היהחשבון משותף. יש לזכור הבעל לא חייב באופן אוטומטי בחובות האישה, במיוחד אם היו חשבונות נפרדים והבן זוג לא ערב להם.
התוצאה:
מספר ימים לפני הדיון בבית המשפט, הבנק הסכים להחזיר לתובע את הכספים שגבה ממנו בגין החוב של אשתו המנוחה. הבנק החזיר את כל הכספים לבעל !!!!
- לתובע ולאשתו המנוחה, היו מספר חשבונות בבנק _____ סניף______ ברח’ ____ בתל אביב (להלן:”הסניף“). החשבונות היו נפרדים והתובע לא היה ערב או בעל זכות חתימה בחשבונות של אשתו.
- לתובע ולאשתו היו קשיים כלכלים, עד שנאלצו למכור את דירת מגוריהם היחידה, כדי לעמוד בהתחייבות שלהם. הבנק ידע היטב על המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעו התובע ואשתו, עובדי הסניף ידעו כי הזוג מכר את דירת המגורים שלהם ע”מ לשלם חובות.
- ביום _____נפטרה אשתו של התובע הגב’ _____ (להלן: “המנוחה“). למנוחה היו מספר חשבונות בבנק ____סניף ______, בחשבונות אלו נותרו חובות כספיים.
- עובדיי הסניף זימנו את התובע לשיחה בבנק והתחילו להפעיל עליו לחץ לשלם את החוב של אשתו המנוחה. זאת למרות שעובדי הסניף ידעו כי התובע נמצא במצב כלכלי קשה ביותר וכי הוא ואשתו המנוחה מכרו את כל נכסיהם, כולל את דירת מגוריהם, כדי להחזיר חובות. והחשוב מכל, עובדי הסניף ידעו כי התובע לא חייב בחובות של המנוחה אשתו.
- התובע פנה מספר פעמים לבנק והסביר כי מצבו הכספי בכי רע וכי הוא כלל לא בטוח מה אחריותו לחוב של אשתו המנוחה. אולם עובדי הסניף המשיכו והפעילו לחץ על התובע כשהם טוענים כי הוא אחראי לחוב של המנוחה ותוך כדי איומים בתביעות משפטיות נגדו.
- כבר בעת הזאת, התובע שהיה במצב כלכלי קשה מאוד, התריע מספר פעמים בפני הבנק, כי הוא לא יוכל לעמוד בתשלומי ההלוואה שהבנק רוצה לתת לו, לצורך כיסוי החוב של המנוחה.
- התובע שהיה הלום צער על מות אשתו ובנוסף היה צריך להתמודד לבדו מול כל הלחצים הכספים והכלכלים שהיו מנת חלקו, ניכנע למכבש הלחצים והאיומים הבלתי פוסקים של עובדי הסניף ובחודש ינואר 2004 חתם על הלוואה לכיסוי החובות של המנוחה.(מצ”ב טופס ההלוואה מסומן כנספח א’).
- התובע למרות שהיה במצב כלכלי ונפשי קשה ביותר, ניסה בכל יכולתו לעמוד בהסדר עם הבנק. בבדיקת החשבונות מתברר כי הבנק גבה מהתובע בתקופות מסוימות, ריבית שנתית של יותר מ-16%. למותר לציין כי מדובר בריבית שערורייתית המתאימה יותר לשוק האפור מאשר לבנק בישראל.
- בחודש יולי 2006 לאחר שהתובע לא הצליח לעמוד בהחזרי התשלום ונקלע לפיגורים משמעותיים בהלוואה שהעמיד הבנק לצורך תשלום החוב של המנוחה. קראו עובדי הסניףלתובע ואילצו אותו לחתום על הלוואה חדשה ע”ס 30,000 ₪, (מצ”ב הסכם הלוואה מסומןכנספח ב’).
- עד היום התובע שילם לבנק כ- 42,000 ₪, בגין ההלוואה המקורית ובגין ההלוואה הנוספת שהבנק אילץ אותו לקחת. הבנק פנה לתובע וטען כי כיום, למרות כל התשלומים ששילם, נותרה יתרת חוב של כ-11,000 ₪.
- ביום 19.2.09 פנה התובע לבנק וביקש להחזיר לו את כל הכספיים ששילם לבנק, זאת מכיוון שמלכתחילה התובע לא היה אמור לשלם את חובה של המנוחה אשתו.(מצ”ב המכתב לבנק מסומןכנספח ג’)
- ביום 26.4.09 קיבל התובע מכתב תשובה מהבנק (מצ”ב המכתב מסומן כנספח ד‘), הבנק ציין כי הוא מוכן לוותר על יתרת החוב הנוכחית של התובע, בסך כ- 11,000 ₪.
- הבנק ציין במכתבו הנ”ל כי התובע הגיע מרצונו הטוב, כדי לסלק את יתרת החוב של המנוחה. לצערי עלי לציין כי מדובר בשקר גס שאין לו כל קשר עם העובדות.
- התובע כלל לא היה מודע להקיף החוב של המנוחה, אפשר לראות כי חתימתו על ההלוואה שהעמיד הסניף לצורך מחיקת החוב של המנוחה, נעשתה רק חצי שנה לאחר מות המנוחה. לפי גרסת הבנק, התובע שהיה במצב כלכלי נוראי, לפתע קם לו ביום בהיר אחד, חצי שנה לאחר מות אשתו , אץ רץ לבנק וביקש הלוואה לצורך כיסוי חובה של המנוחה.
כך לפי דברי הבנק:
” ביום 15.1.04 הופיע מרשך (התובע) בסניף וביקש להגיע להסדר”.(נספח ד’)
זהו ההסבר “ההגיוני” של הבנק, התובע ביום בהיר אחד, הופיע במפתיע בבנק וביקש לכסות את החוב של אשתו המנוחה.
- ביום 31.5.09 פנה התובע שנית לבנק וביקש לשקול שנית את בקשתו, להחזיר את כל הכספים ששילם לבנק.(מצ”ב המכתב מסומן כנספח ה’). כמו כן פנה ב”כ התובע אל הגב’ שרה נתנאל מפניות הציבור של הבנק, בבקשה לקבוע פגישה עם גורם מוסמך בבנק, אך נענה בשלילה.
- ביום 8.6.09 קיבל התובע תשובה כי הבנק לא מוכן להחזיר את הכספים ששולמו ע”י התובע לבנק. (מצ”ב תשובת הבנק מסומנת כנספח ו’).
- בעקבות התשובה השלילית של הבנק וחוסר הרצון לקיים פגישה, הוגשה תביעה זאת.
- במרכזה של התביעה בנושא זכויות חתימה עומדת הגרסה הדמיונית של הבנק, כי התובע הופיע לפתע לאחר 6 חודשים וביקש מעובדי הסניף למחוק את חובה של אשתו. כן זהו אותו תובע שהיה באותה עת בקשיים כלכלים קשים ביותר וגם בקשיים נפשיים בעקבות המוות הפתאומי של אשתו. אין הסבר בעולם שיכול להסביר כיצד אדם במצב כזה קם בבוקר, 6 חודשים לאחר מות אשתו המנוחה ומחליט שהיום הוא רוצה ללכת לבנק ולכסות את החוב של אשתו. הרי באותה תקופה התובע הצליח בקושי לכלכל את עצמו.
- אין ספק כי עובדי הסניף הטעו בצורה מכוונת את התובע בטענה כי הוא אחראי לחובות המנוחה.עובדי הסניף פעלו בניגוד מוחלט לסעיף 3 לחוק הבנקאות שרות ללקוח -1981 האוסר על הטעית הלקוח. כמו כן פעלו עובדי הסניף בניגוד לסעיף 4 לחוק האוסר על ניצול מצוקת הלקוח.
- עובדי הבנק הטעו את התובע, התובע טוען ע”פ סעיף 15 לחוק החוזים חלק כללי- 1973 כי הוא רשאי לבטל את הסכם הלוואה עם הבנק. “מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה שהטעוהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה”.
- התובע טוען שעובדי הבנק כפו עליו באיומים של תביעה, לחתום על הסכם הלוואה. ולכן ע”פ סעיף 17 לחוק החוזים חלק כללי- 1973. רשאי התובע לבטל את הסכם ההלוואה עם הבנק.
” מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה”.
- הבנק הינו גוף מסחרי ציבורי אשר האחריות שלו וחובת האמון כלפי הלקוח חורגת מהיחסים המקובלים הרגלים בין לקוח לנותן שירותים. לכן חלקים מהמשפט הציבורי חלים על הבנק.( פרופ’ אריאל פורת, אחריותם של הבנקים בגין רשלנות- התפתחויות אחרונות, ספר השנה של המשפט בישראל (תשנ”ב- תשנ”ג, 324).
“כללי המשפט הציבור באים להבטיח את התנהלותו של המסחר הבנקאי ולשמור על האזרח הקטן הלקוח, ששם את אמונו בבנק”.
אין ספק כי במקרה הנ”ל הבנק הפר את חובת האמון שיש לו כלפי הלקוח.
- בפס”ד ע”א 5893 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע”מ נ’ נתן צבאח, פ”ד מח(2) 573. מדגיש כבוד ביהמ”ש את חובות האמון המוטלות על הבנק, המחייבות אותו להזהיר את הלקוח ולא להטעות אותו מתוך אינטרסים כלכלים של הבנק.
- בפס”ד ע”א 2855/00 ויינטרוב אלה ואח’ נגד בנק איגוד, קבע ביהמ”ש “הכלל הוא שהבנק אינו יכול להציע ללקוחותיו לבצע פעולות שיש לו עניין בהן, אלא אם כן נאמר במפורש ללקוח כי הבנק הוא בעל עניין, והוא פועל לטובת עצמו ולא לטובת הלקוח”.
- בפס”ד ע”א 2855/00ויינטרוב אלה ואח’ נגד בנק איגוד, קבע עוד ביהמ”ש. “כידוע הבנקים ממלאים תפקידים ציבוריים רבים, וחלקים מן המשפט הציבורי חלים עליו, כמו גם על חברות ביטוח; הבנקים מוחזקים כגופים מקצועיים ומיומנים ביותר; לבנקים כלים, כישורים ואמצעים טכניים שאינם מצויים אצל יחידי הציבור; הבנקים גובים טבין ותקילין כנגד שירותיהם; לקוחות נותנים אמון מיוחד בבנקים ובפקידיהם, אותם לקוחות סומכים על הבנקים ועל צוותיהם מהמנהל הבכיר ועד לפקיד הזוטר.
- אין ספק כי הבנק עשה שימוש לרעה בכוחו ובסמכותו מול התובע, שהיה באותה עת במצב נפשי וכלכלי קשה מנשוא. הבנק הטעה את התובע לחשוב כי הוא האחראי לחובותיה של אשתו המנוחה. הבנק תוך כדי הפרת כל חובות האמון שהוא מחויב להם ותוך כדי איומים בתביעות משפטיות, כפה על התובע לשלם חוב, שכלל לא היה שייך לו.
- בפס”ד רע”א 2835/09 , עו”ד זידאן נ’ ג’וני ורולא פרח. אומר כבוד ביהמ”ש :”כדי להוכיח חזקת שיתוף בחובות נדרשת תשתית עובדתית”. “בית המשפט דחה את המשאלה לחייב את המשיבה 2(רולא פרח) בחובות בעלה, משיב 1, בשל היותה נשואה אליו, במועדים בו ניתנו נגדו שני פסקי דין”.
הבנק במקרה שלנו כלל לא ניסה לתבוע את התובע בגין החוב של אשתו. “חבל על הזמן אמר הבנק לעצמו” למה לתבוע אם אפשר להפעיל לחץ, הטעיה ומרמה כלפי התובע התמים והלום הצער, בטענה כי הוא חייב אוטומטית בחובה של אשתו המנוחה. ובמידה ולא ישלם התובע את החוב, הבנק איים על התובע כי יתבע אותו.
- אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט להחזיר לתובע את כל הסכומים ששילם, כולל ריבית והצמדה וכולל כל הוצאותיו המשפטיות.
הכותב: עו”ד דורון ניכטברגר ( B.A בכלכלה), עורך דין בנקים, שימש בתפקידים ניהולים בכירים בבנק, עוסק במשפט אזרחי מסחרי ומנוסה בתביעות נגד בנקים.