פס”ד חדש של ביהמ”ש המחוזי שאישר לבני זוג שסחרו במטבע הביטקוין -להפקיד את הכספים בחשבון הבנק שלהם.
פס”ד 51757-08-18, רועי ויפעת ערב נ’ בנק מרכנתיל
בני הזוג רועי ויפעת ערב תבעו את בנק מרכנתיל דיסקונט, שלא אפשר להם להפקיד בחשבון הבנק כ-2 מיליון שקל שצברו ממכירת ביטקוין.
ביהמ”ש קבע כי הבנק לא יכול למנוע את הפקדת כספים ממכירת מטבעות וירטואליים, במקרה זה ביטקוין.
מפאת חשיבות הנושא היועמ”ש נתן את התייחסותו לתיק ביהמ”ש.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה לשאלה, האם סירובו של בנק להעניק ללקוח שירותים הקשורים למסחר בנכסים וירטואליים בכלל, וביטקוין בפרט, הוא סירוב סביר.
עמדת היועמ”ש גובשה על בסיס המלצות צוות שכלל את נציגי משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון, הפיקוח על הבנקים ורשות המיסים. הצוות קבע רשימת נסיבות שמפחיתות סיכון שלאורם הבנקים אמורים לאשר בצורה פרטנית אפשרות ללקוחות פרטיים לממש רווחים ממכירת מטבעות וירטואליים.
עמדת היועמ”ש הינה שכאשר אין נסיבות שמפחיתות סיכון , הבנק יהיה רשאי לסרב באופן גורף למתן שירות ללקוחות העוסקים במטבעות וירטואליים- כספי ביטקווין
יוער כי בנק ישראל התנגד להמלצות הנ”ל של היועמ”ש והצוות הבין משרדי.
להלן הנסיבות המפחיתות סיכון:
- א. אישור תשלום מס על הפעילות במטבעות וירטואליים.
- ב. מטבעות וירטואליים שנרכשו ונמכרו ע”י גורם מוכר באותה כתובת.
- ג. מסחר הסכומים קטנים.
- ד. אפשרות לזהות את מקור הכספים למימון הפעילות.
הכותב עו”ד ניכטברגר דורון בעל תואר ראשון (B.A )בכלכלה מהאוניברסיטה העברית. עובד בכיר לשעבר של בנק פועלים. חבר בוועדה לעברות כלכליות ואיסור הלבנת הון של לשכת עו”ד. עו”ד דורון מתמחה בתביעות נגד בנקים, הסדרי חוב, הגבלת חשבון, החזרת שיקים, העברת כספים מחו”ל לישראל- וכל בעיה שיש אל מול הבנקים.