צ’ק כמוהו כפסק דין, אנו יכולים לגשת ישירות ללשכת הוצאה לפועל ולדרוש את מימוש הצ’ק, ללא צורך בהגשת תביעה בבית המשפט.
זאת הסיבה שבמקרים לא מועטים בעסקאות שונות, אנו דורשים מהצד השני צ’ק לביטחון, להבטחת שכ”ד, תשלומי חשמל, סיום עבודה, אספקת מוצר, או כל תשלום אחר במסגרת עסקה או התחייבות של אחד הצדדים.
מכיוון שברוב המקרים אנו לא יודעים את הסכום המדויק או את התאריך לא נידרש למימוש הצ’ק, חלק מפרטי הצ’ק כמו סכום ותאריך נשארים פתוחים. ואנו נוהגים להשלימם בהתאם ובמועד שההפרה שבוצעה ע”י הצד השני.
אך אליה וקוץ בה, השלמת הפרטים על גבי הצ’ק אמורה שתעשה תוך זמן סביר, שכן בהתאם לסעיף 19(ב) לפקודה בהעדר נסיבות מיוחדות, ואם לא הוסכם אחרת, מילוי פרטי הצ’ק והצגתו לפירעון, צריכים להיעשות בסמוך למועד מסירת הצ’ק לאוחז.
סעיף 19 לפקודת השטרות(נוסח חדש):
(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.
(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה
כלומר השלמת פרטים אפשר שתעשה תחת 2- תנאים:
א. זמן סביר.
ב. בדיוק לפי הרשאה שניתנה.
להלן בפס”ד בנושא השלמת פרטים, ע”א 17742-01-12, לנדסהוט נ’ פהימה , בבית המחוזי בחיפה, ניתן ביום 04 ביוני 2012.
במקרה דנא נדון ערעור על החלטת בית המשפט השלום שקבע כי אוחז הצ’ק שניתן לו כבטוחה לכך צ’קבל שכרו. פעל כשורה כאשר הגיש את הצ’ק להוצל”פ לאחר שהשלים את הפרטים תאריך וסך של 850,000 ש”ח. זאת מכיוון שהצד השני סירב לשלם לו את שכרו והוצאותיו.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ופסק כי ע”פ סעיף 19 לפקודת השטרות (נוסח חדש), אוחז לא הושלמו הפרטים החסרים הצ’ק תוך “זמן סביר” ו”בדיוק לפי ההרשאה שניתנה”.
בית המשפט סבר כי במקרה דנא, הפרטים על גבי הצ’ק לא הושלמו תוך זמן סביר ולפיכך בטלה זכות האוחז בשטר, לתבוע על-פי הצ’ק. במקרה דנא, פרטי הצ’ק הושלמו ביום 10.5.09, כאשר החוב הנטען התגבש בסוף שנת 2006, שכן אז הושלמה עסקת הבניה.
מדובר בשיהוי ניכר שאינו בא בגדר “זמן סביר“.
עוד קבע בית המשפט כי הפרטים החסרים שמילא המשיב בצ’ק אינם “בדיוק לפי ההרשאה“. כאשר ניתנת הרשאה שכזו, היא אמורה להיות הרשאה מדויקת לגבי הסכום. במקרה הנ”ל, הרשאה כזו לא ניתנה לאוחז הצ’ק. די שהסכום שרשם המשיב על הצ’ק היה פרי הערכה שלו ולא פרי הרשאה מוסכמת מראש שנקבעה בין הצדדים.
סיכום
צ’ק כמוהו כפסק דין, אנו יכולים לגשת ישירות ללשכת הוצאה לפועל ולדרוש את מימוש הצ’ק, ללא צורך בהגשת תביעה בבית המשפט. זאת בדומה לתביעות בנקים שמוגשות ישירות להוצל”פ.
בנוסף לצ’ק לביטחון אנו זקוקים להסכם(בכתב כמובן), שיגדיר במדויק את מטרת מתן הצ’ק והתנאים למימושו. כאשר התנאים החשובים ביותר הם: הם המועד בו יכול אוחז הצ’ק לפרוע אותו והסכום. הסכם מדויק ומפורט יקל עלינו לפרוע את הצ’ק דרך הוצל”פ מבלי הצורך לנהל תביעה בביהמ”ש.
הכותב: עו”ד דורון ניכטברגר ( B.A בכלכלה), בוגר הכשרה למנהלים בבנק הפועלים, שימש בתפקידים ניהולים בכירים בבנק. עו”ד דורון עוסק בתביעות נגד בנקים, הסדרים עם בנקים,וחוות דעת בנושא בנקים ומשכנתאות.