רבות נכתב על מערכת היחסים המיוחדת המאפיינת את היחסים שבין הבנק ללקוחותיו. על חובת הזהירות, הנאמנות, תום הלב, חובות מוגברות בהן חייב הבנק ללקוחותיו.
פסקי דין רבים, הצביעו על חובות דומות המוטלות על בעלי מקצוע בכלל ורואי חשבון בפרט. ובנוסף על אחריותו של רואה החשבון כלפי מקבל השרות וכלפי צד ג’.
1. על תפקידו של רואה חשבון והיקף אחריותו כולל צד ג’, נאמר:
“אין לצמצם את תפקיד רואה החשבון למי שבודק מכנית אסמכתאות ועושה חשבונות אריתמטיים. אין להתייחס אליו כאל מחבר ומחסר פרופסיונלי. תפקידו המרכזי לוודא שאין נעשות טעויות אם אלה נובעות מחשבון, או ממעשים או מחדלים כלשהם, או גם כמובן ממעשי כזב. כדי לבצע את תפקידו זה עליו לגשת למלאכה עם מחשבה חקרנית, לא דווקא חשדנית, אם יתקל בשאלה משפטית תוך ביצוע הביקורת אזי חייב הוא לחקור אותה ולהיכנס לנבכיה ואם יש צורך אף לפסול את הפעולה… היקף אחריותו של רואה חשבון הורחב אף במובן זה שהוא חל לא רק על לקוחותיו, מכח החוזה הקיים ביניהם, אלא גם בנוגע לצדדים שלישיים מכח דיני הנזיקין… חובתם של מגישי הדוחות הכספיים מופנית כלפי כל המשקיעים המסתמכים על אותם דו”חות”.
ע”פ 2910/94 ארנסט יפת נ’ מ”י, פ”ד נ(2) 221, 446-445).
2. לרו”ח יש אחריות נזיקית: רשלנות ,הפרת חובה חקוקה, תרמית ואחריות חוזית.
רשלנות- ס’ 35 לפקודת הנזיקין – 4 תנאים מצטברים לקביעת רשלנות:
א. הנתבע חב חובת זהירות (מושגית וקונקרטית).
ב. הנתבע הפר חובה זו- לא פעל כבעל מקצוע סביר.
ג. הפרת החובה גרמה נזק .
ד. קשר סיבתי בין רשלנות הנתבע לנזק שנגרם.
3. כלפי מי האחריות של רו”ח:
התקנות והפסיקה קובעות חד משמעית:
האחריות של רו”ח היא גם כלפי צדדים שלישיים ולא רק כלפי הלקוח!!!
ראה פס”ד 106/54, ‘וינשטיין נגד קדימה’.
“חבותו של רו”ח בנוגע לדו”ח כספי של חברה, חלה גם כלפי משקיעים פוטנציאליים
שהסתמכו על הדו”ח”.
4. מצג שווא רשלני –חלק מעוולת הרשלנות.
בפס”ד פנידר נ’ קסטרו קובע השופט ברק : אי גילוי של עובדות יכול להיחשב כמצג שווא רשלני.
מצג שווא רשלני הוא חלק מעוולת הרשלנות. ולכן גם במקרה זה יש לבדוק את קיום חובת הזהירות המושגית של בעל מקצוע, קיום חובת הזהירות הקונקרטית והקשר סיבתי.
5. להלן דברי כב’ השופטת סגן הנשיא הדס הרמן, בנושא תפקידו ואחריותו של רו”ח, בפס”ד ,מדינת ישראל נ’ רו”ח רשטיק ואח’, פ/3506. פס”ד בו הורשע רו”ח רשטיק.
“העבירות בהן הורשע הנאשם(רו”ח רשטיק) אינן “טכניות”, כפי שמבקש ב”כ הנאשם לראותן. מדובר במי שתפקידו הוא עריכת דוחות על פי הקבוע בחוק והוא אינו יכול לפטור את עצמו בטענה כי קיבל מאחרים או מהנאשמים מידע ופעל על פיו. אין ספק כי מי שמקצועו ראיית חשבון נושא על כתפיו מעמסה כבדה. מי שמקבל מהמדינה תואר זה חייב בחובת הבדיקה של לפני ולפנים, חייב בניתוח העסקאות, בחינתן, קביעת מסקנות שלו לגביהן ואל לו לאמץ באופן עיוור חוות דעת שנערכה על ידי אחר. הדוח המוגש על ידו חייב להיערך לאחר בחינת המידע שהגיע לידיו כך שהדוח ישקף באופן בהיר ואמין את הדרישות המתחייבות מעריכתו.
הכלל הוא כי רואה החשבון נאמן על שלטונות המס והם סומכים על דיווחיו, הצהרותיו, אמרותיו והמסמכים שערך. עצם חתימתו של רואה חשבון על מסמך המובא בפני רשויות המס מהווה תעודה לכאורה כי הנתונים באותו מסמך נבדקו וכי אין להרהר ולערער אחריהם, הם ערוכים על פי דין ונותנים תמונה מלאה ונכונה של מצב חשבונאי קיים“.
6. תרמית- לפי סעיף 56 לפק’ הנזיקין
“היצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה ע”י ההיצג יפעל על פיו”.
7. חובת רואה החשבון
“כאשר קיימת סיבה המונעת מתן חוות דעת בלתי מסויגת, אך אין מדובר בסיבה המצדיקה מתן חוות דעת שלילית או הימנעות מחוות דעת, תינתן חוות דעת מסויגת. כך יש לנהוג, למשל, היכן שהדו”ח הכספי אינו ממלא אחר כללי החשבונאות המקובלים או היכן שאין בו גילוי נאות של עניין הדרוש כדי לשקף בצורה נאותה את מצב העסקים של המבוקר ואת תוצאות פעולותיו (תקנות 12-13 לתקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה-חשבון) וכן סעיף 10 לגילוי דעת 54 של לשכת רואי החשבון).”
8. תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ”ה-1965.
סעיף1א. התנהגות שאינה הולמת :
“המעשים והמחדלים של רואה חשבון המנויים להלן יש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע של ראית החשבון“:
סעיף 1א(1) לתקנות רואי-חשבון התשכ”ה-1965, שעניינה:
“מתן שירות מקצועי שלא בהקפדה על הגינות, או מתוך משוא-פנים, או שלא לפי הכללים, התקנים והנוהלים המקובלים במקצוע, או שלא לפי מיטב שיקול-הדעת”.
סיכום
חובותיו של רואה החשבון כבעל מקצוע הן מקיפות ורחבות מעבר ליחסים הרגילים בין נותן שרות למקבלו. החוק, התקנות והפסיקה מטילים על רואה החשבון חובות רבות כבדות ומורכבות. רואה החשבון הוא נאמן של שלטונות המס והם סומכים על דיווחיו. הדוחות הכספיים והנתונים שהוא מנפק חייבים להיות מדויקים וברורים גם כלפי צד שלישי, הרואים בדו”ח חתום ע”י רואה חשבון תמונה נכונה ומלאה של מצב חשבונאי קיים. ההערות והביאורים בדוחות הכספיים, חייבים לשקף את התמונה האמיתית של נשוא הדו”ח , גם עם יש בכך להטיל אור לא כל כך חיובי , על משלם השכר של רו”ח.
בתי המשפט רואים ברואה החשבון מקצועי בעל חובות כמעט ציבוריות, ובכך יש דמון רב לחובות המיוחדות המוטלים על הבנקים
הכותב: עו”ד דורון ניכטברגר ( B.A בכלכלה), שימש בתפקידים ניהולים בכירים בבנק הפועלים, ועוסק במשפט אזרחי מסחרי, תביעות נגד בנקים, הקמת קרנות גידור וחוות דעת מקצועית בנושא בנקים ומשכנתאות. .